אור הישר (זרעים) קיב

שם סוכת החג בחג ר' יהודא מחייב וחכמים פוטרין, וכ' הר"ב דר"י לטעמיה דסבר סוכה דירת קבע בעינן וחייבת במזוזה, עמש"כ בחידושי לסוכה ר"י ע"ב

מ"ח תאנה שהיא עומדת בחצר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב רש"א אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו. ע' תוס' ב"מ פ"ח ע''א ד''ה עד שיראה ובמלאכת שלמה לעיל פ"ב מ"ה

מ"ט גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברמון וכן באבטיח דברי ר"מ ר"ע אומר מגרגר באשכול כו'. הרמב"ם פסק כר"ע וע' בת' חו"י סי' צ"ד ד"ה הלכה כר"ע מחבירו

שם הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרים חייבין, וכ, הרמב"ם בפיה"מ דדרך אלו העשבים שצומחים בגנות ובבתים מבלי שזרעו אותם ואומר בכאן שאם הם נשמרין כלומר במקום שימור שחייבין במעשרות עכ"ל, ונלע"ד דבדבריו אלו נשמר מקושית התוס' בנדה נ"א ע"א ד"ה אלא דזרעינהו מדוע נקט שבחצר והאריכו בזה ע"ש אמנם לפמש"כ הרמב"ם ניחא כיון דעשבים אלו צומחין באיזהו מקומן מבלי שזרעו אותם, וכאשר דין מעשר הוא דוקא שיהא נשמר, והשתא בשלמא אם נצמחו בבית או בגינה שם הם סתמא בחזקת שימור, משא"כ חצר שיש משתמרת ויש שאינה משתמרת, עד דמשו"ה איפלגו כל הני תנאי לעיל משנה ה' איזהו חצר שהיא חייבת במעשרות ועמש"כ בחידושי שם. ולכן תנא הכא התנא במשנה לכתוב התנאי רק גבי חצר אם היו נשמרים חייבין., וע"ע במלאכת שלמה פ"ג מ"ה דעוקצין

מ"י עומדת בארץ ונוטה לחו"ל בחו"ל ונוטה לארץ הכל הולך אחר העיקר ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף. ע' במשנה אחרונה לאהלות פ"ו מ"ז בד"ה ואיכא למידק

שם ובירושלים הכל הולך אחר הנוף, ע' תוס' מכות י"ב ע"א ובמש"כ בחידושי שם. פרק רביעי

מ"א הכובש השולק המולח חייב. וכ' בשנו"א וז"ל הכובש הוא ששרה אותם במים ע"כ, והוא דלא כהרמב"ם שמפרש במלח ומים ולא כהר"ש דמפרש ביין או בשמן, והר"ב כ' בחומץ או ביין, וע' במל"מ פ"ג ה"ג מה' מעשר ובמראה הפנים מה שהאריך בזה וע"ע כפתור ופרח רפכ"ח.