אור הישר (זרעים) קיא

מצות השבת אבידה ולהכי לא מייאש, והא ראיה דהרמב"ם פסק בפי"ג ה"ה מה' גזלה דמקום הוי סימן מובהק ע"פ דין תורה ע"ש, ואין לך סימן מובהק יותר מצד המקום כהא דתאנים תחת התאנה. ואיך פסק שם פט"ו הט"ו כמשנתנו דמותרות משום גזל, כן רבא גופיה דס"ל שם כ"ב ע"ב מקום הוי סימן ולא מייאש איך יפרנס משנתנו דמקום לא יועיל ומותרות משום גזל, ובע"כ דתאנים בדרך שאני משאר אבידה בעיר במקום מסוים וצ"ע כעת, וע"ע בס' משנה אחרונה למס' מכשירין פ"ב מ"י

מ"ה איזוהי חצר שהיא חייבת במעשרות ר' ישמעאל אומר חצר הצורית שהכלים הבלים [נשמרים בתוכה כו'. הא דלא תני נמי איזה בית המחייב במעשרות, משום דבית טובל דבר תורה מדכתיב ביערתי הקדש מן הבית כדאמרינן בירושלמי, לפיכך כל בית עושה קבע למעשרות זולת אם אין בו ארבע אמות על ארבע ן אמות דלאו שם בית עליו. משא"כ חצר דקובעת רק מדרבנן כדכ' התוס' בב"מ פ"ח ע"א ד"ה שתראה לכן נופלת השאלה על איזו חצר תקינו רבנן, אמנם זהו רק לר' ינאי, אבל לר' יוחנן שם דס"ל דגם חצר קובע מדאורייתא מדכתיב ואכלו בשעריך. לדידיה איכא טעמא אחרינא דהא איהו קאמר התם מה בית המשתמר אף חצר המשתמרת, משו"ה שפיר נופלת מחלקותם במשנתנו מה נקרא משתמרת

אכן התם גופה איכא למידק קצת אהא דר' יוחנן, דקאמר דקרא דמן הבית אתא להורות על חצר דצריכה להיות משתמרת כמו בית ע"ש. הרי משום זה ל"ל קרא הלא אם אינה משתמרת הויא הפקר והפקר בלא"ה פטור ממעשרות, ואפ"ל דהני קראי דפוטרין הפקר ממעשר איירי היכא דהבעה"ב הפקיר בפירוש משא"כ באינה משתמרת, אבל לפ"ז צ"ע בפיה"מ להרמב"ם דמשנתנו ע"ש

מ"ו הגגות פטורין אע"פ שהם של חצר החייבת כו'. איכא למידק מדוע לא העירו המפרשים הכא מש"כ התוס' בגטין פ"א ע"א ד"ה דרך גנות דהפטור הוא רק לאכילת עראי אבל אכילת קבע אסורה ע"ש, ואם הבינו שכוונת התוס' הוא דוקא אם הכניסו לבית דרך גגות אז אסורה אכילת קבע והכא איירי דכל אכילתו היא על הגג ואז גם אכילת קבע מותרת, עכ"פ גם זה צריך ביאור, ועוד לפי סוגיא דהתם אמאי לא הביא במשנה דהכא דין קרפף. דהתם קאמר דגגות וקרפיפות דין אחד להם וצ"ע

מ"ז סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטורה ר' יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה. צע"ק אם יפלוג ר' יוסי על ר"מ גם לענין סוכה ומזוזה בסוכה ד"ח ע"ב וע"ע בגבורת ארי ליומא ד"י ע"א.