עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אור הישר (זרעים)

אור הישר (זרעים) קח

Ohr Hayashar Zeraim 108 · אור הישר (זרעים) · free full Hebrew text

Open in the reader →

למאי איצטריך לן בערכין ל"א ע"ב קרא דלצמיתות לרבות את המתנה, תיפ"ל מהתם, וכן בכ"מ בש"ס מבע"ל אי מתנה כמכר ולא תלינן בפלוגתא דר"מ וחכמים דבכורות, ועמש"כ בחידושי למע"ש שם

מ"ב היו יושבין בשער או בחנות ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין ובעל השער ובעל החנות חייבין ר' יהודה פוטר עד שיחזיר את פניו כי'. והנה בירושלמי א"ר לעזר ר' יהודא ור' נחמיה שניהם אמרו דבר אחד דתנינן תמן ר' נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלוכל בתוכה חייבת כו', ולכאורה לפי הכלל דכל היכא דחז"ל דייקו בלשונם שניהם אמרו דבר אחד הוא להראות דהיא שיטה ולית הלכתא כחד מינייהו אפילו הן מאה כמבואר בתשובת הנשיא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ד וכן הסכימו כל הראשונים כמו שהארכתי בחידושי למנחות נ"ז ע"ב ע"ש, א"כ איך פסק הרמב"ם בפ"ד ה"ח מה' מעשר כר' נחמיה ע"ש, וי"ל דהרמב"ם יאחז דעת ר' יוחנן דטעמיה דר' יהודא משום דעשו אותו כייחור שהוא נוטה לחצר ע"ש, ולפ"ז לא הוי טעמיה כלל משום בושה וכר' נחמיה

מ"ג המעלה פירות מן הגליל ליהודא או עולה לירושלים אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך כו'. וכ' הר"ב ליקט פירות בגליל כדי למכרן ביהודא. אולם הגר"א ז"ל בשנו"א מפרש להביא שם לאכול ולא למכור דאלת"ה הוי כמוליך לשוק וקובע תיכף אוכל מהם ע"ש, והנה דכמו להגר"א ז"ל הכריחו משנה דלעיל פ"א מ"ה דמוליך לשוק עושה קבע למעשר, כמ"כ הניעו גם להר"ש במאי דמסיק שבמקום אחר אין דעתו למוכרן וע"ע במלאכת שלמה מה שהאריך בזה

אולם אכתי קשה לפמש"א בירושלמי לעיל שם דמוליך לביתו בדעתו הדבר תלוי אבל במוליך לשוק לא בדעתו, פי' שמא ימצא לקוחות ויהיו הפירות טבולים שהמקח קובע למעשר ע"ש, א"כ מה יועיל מה שבדעתו למכור ביהודא, הלא אם יזדמן לו לוקח בשערי גליל ויתן לו מחיר יקר וטוב בעד הפירות שלא יוכל להשיג גם ביהודא האם לא ימכרם נמצא דגם החלטתו ליהודא בטלה כיון שהפירות עומדים למכירה

לכן מכ"ז נראה דאם המוכר שבגליל קשור בשטר אל הלוקח שביהודא שהפירות שילקוט הם מכורים לו זולת מה שיאכל במשך נסיעתו מגליל עד חצר המוכר שביהודא, על מכירה כזו אפשר דגם הגר"א ז"ל יודה דאינו קובע למעשר עד שיגיע לרשות הלוקח שביהודא כנלע"ד, וע"ע בכפתור ופרח פל"ב

מ"ד פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן ר"א אוסר מלאכול מהם עראי וחכמים מתירין חוץ מכלכלת תאנים כו'. וגרסינן בירושלמי מה נן קיימין אם בכלכלה של תאנים דברי הכל אסור אם בזיתים על השמן וענבים על היין