אור הישר (זרעים) קז

שם בד"א במוליך לשוק אבל במוליך לביתו אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו, ע' בת' הרשב"א סי' שס"א ובס' מבית מאיר ח"ג סי' ל"ג וע"ע במפרשי המשנה למכשירין פ"ב מ"י

מ"ו התבואה משימרח ואם אינו ממרח עד שיעמיד ערימה. ע' בת' הרשב"א סי' שס"א

מ"ז השמן משירד לעוקה אע"פ שירד נוטל מן העקל ומבית הממל ומבין הפסים ונותן לחמיטה ולתמחוי אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן מרותחין ר' יהודא אומר לבל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. הנה משנה זו מתאמת עם משנתינו דשבת מ"ב לענין דיני כלי ראשון וכלי שני, ובירושלמי דהכא גרסינן הכל מודים בכלי שני שהוא מותר מה בין כ"ר מה בין כ"ש א"ר יוסי בי רבי בון כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת א"ר יונה כאן וכאן אין היד שולטת אלא עשו הרחקה לכלי ראשון ולא עשו הרחקה לכלי שני, ובשבת ד"מ אשכחן דרבי הורה הלכה למעשה טול בכלי שני ותן, וע' ט"ז יו"ד סי' צ"ד סק"א ובש"ך שם סי' ק"ה סק"ה ובמג"א סי' שי"ח ס"ק כ"ח ובסי' תמ"ז סק"ט ובביאור הגר"א א שם ס"ק י"ז ובת' מנחת ברוך סי' י"ב

מ"ח העגול משיחליקנו מחליקין בתאנים ובענבים של טבל ר' יהודא אוסר המחליק בענבים לא הוכשר כו'. ופירשו הר"ש וכל המפרשים דכל המחליקין דקתני במתניתין הכל קאי על עגול דפתח ברישא ע"ש, אולם רש"י בשבת קמ"ה ע"א מפרש נחתום המחליק פני ככרותיו בענבים שסוחט המשקה על הככר ע"ש ויל"ד טובא מדוע נאיד רש"י מפי' המפרשים במשנה על אתר, שהוא דבר הלמד מעניינו דאיירי ברישא דמשנתנו בעגול, ובאופן דלפירש"י צריך להוסיף תנאי שהככרות נלושים במי פירות כדכ' שם על הגליון ע"ש וצ"ע. פרק שני

מ"א היה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין. הנה בירושלמי דייק עלה דמשנתינו ר"מ היא דאמר אין מתנה כמכר, וכה"ג בירושלמי מע"ש פ"א ה"א ע"ש, וקשה הלא בפלוגתא דר"מ וחכמים בבכורות ס"פ יש בכור משמע דפלוגתייהו נוגע דוקא לדהתם, דר"מ סבר מכר הוא דאמר רחמנא ליהדר ביובל מתנה וירושה לא ורבנן סברי תשובו לרבות את המתנה ע"ש, ואין לאמר דמהתם תתפשט פלוגתייהו גם לעלמא, וילפינן מינייהו לכל חד כדאית ליה, דא"כ