אור הישר (זרעים) קו

מעשרות פרק ראשון

מ"א כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל ונשמר כו', וכ' הר"ב זרעך המיוחד לך פרט להפקר ובתוי"ט הביא מקרא דובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא הפקר שידך וידו שוין. ע' מה שהאריכו בזה בטו"א לר"ה ט"ו ע"א ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ג. שם וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל, ע' משנ"א עוקצין פ"ג סוף מ"ד. בר"ב ד"ה כלל, שאלו אינן אוכל אע"פ שהן נאכלים ע"י הדחק ואינם חייבים במעשרות, ע' במשנ"א עוקצין פ"ג סוף מ"א. מ"ב מאימתי הפירות חייבות במעשרות התאנים משיבחילו כו'. אע"ג שהם עדיין במחובר ואיזה חלות חיוב שייך בהן, רק נ"מ אם רוצה לתלושן חל עליהן מאז חיוב מעשרות כדכ' בס' מבית מאיר ח"ג סי' ב' וע"ע במפרשי המשנה עוקצין פ"ג מ"ו. שם הענבים והאבשים משהבאישו, ע' בת' שדה יצחק סי' ג'. שם התמרים משיטילו שאור, ע' במשנ"א עוקצין פ"ג מ"ז ד"ה כפניות. מ"ג התלתן משתצמח התבואה והזיתים משיכניסו שליש. ע' רש"י ר"ה י"ב ע"ב ובטורי אבן שם ובתוס' וטו"א שם ד"ח ע"א ד"ה סמוך לגמרו. מ"ד החייב בשקדים המרים פטור במתוקים והחייב במתוקים פטור במרים. הנה בשבלי הלקט סי' ק"ס כ' בשם רבינו ישעיה זצ"ל דמשנתנו איירי רק בחיוב ופטור דמעשר ומשום דלאו גמר פירא הוא אבל לענין ברכה אפילו קטנים בעודן לחין מברכין עליהן בורא פרי העץ, וע"ע בת' הרשב"א סי' תכ"ח וברא"ש לברכות פ"ו סי' ג'. מ"ה ירק הנאגד משיאגד אם אינו אוגד עד שימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקט כל צרכו כו'. ע' בס' חזון איש לשביעית סי' א' ס"ק י"ט וע"ע ר"ש דמאי פ"ג מ"ב.