אור הישר (זרעים) קג

בפיה"מ הוסיף על אלו הקדש ע"ש, והנה בת' הרשב"א סי' תקט"ז כתב שקליפות הביצה בבירור מנוקבת היא וכשאדם מבשלה תוך יורה של צבעים תמצא הביצה עצמה צבוע מאותו צבע, והובא ביו"ד סי' צ"ה ס"ב וע"ש בביאור הגר"א סק"ה, וא"כ מנא להו להוסיף על תרומה דאיירי בה דוקא הקדש ערלה וכה"כ דילמא כוונת התנא במש"א תבלין אסורין הוא כל מיני איסורין כמו נבלות וטרפות, וממילא גם איסורין דעכלה וכה"כ בכלל, דלא נפקו מכלל שאר איסורין ואדרבה חמירי ל לענין ביטול וצ"ע

שם מי שלקות ומי כבשים של תרומה אסורים לזרים ע' ר"ש מקואות פ"ז מ"ב. פרק אחד עשר

מ"א אין מבשלין יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו ר' יהודא מתיר מפני שהוא משביחו. ע' בת' הרשב"א סי' תשס"ו ובמיוחסות סי' ק"צ ובאור זרוע ה' פסחים סי' רנ"ו ובת' פנים מאירות ח"ג סי' כ"א ובנועם ירושלמי לתרומות ספ"ב ובת' הריב"ש סי' יוד ובס' המנהיג ה' פסח סי' נ"ג ובספר המכריע חא"ח סי' י"א דפוס לובלין וע"ע באור זרוע ח"א סי' קס"ב

מ"ב דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתוניות ושאר כל מיני פירות של תרומה ר"א מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר כו'. ע' במראה הפנים דפרקין ובר"ש רפ"ק דמעשרות ובתשב"ץ ח"ג סי' ר"ג ובתוי"ט מקואות פ"י מ"ז ובת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' ס"ז

שם ור"א מטמא משום משקה כו', ע' בס' משנה אחרונה למס' טהרות פ"ט מ"ג ובמלאכ"ש למס' מכשירין פ"ו מ"ד

מ"ג אין סופגין ארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים. ע' ברא"ש ברכות פ"ו סי' ג' ובאור זרוע ח"א סי' קס"ו ובסוף ת' פני יהושע ח"ב להגרא"ז מרגליות ז"ל

שם ואין מביאין בכורים משקין אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים, ע' אור שמח פ"ב ה"ד מה' בכורים

מ"ד עוקצי תאנים וגרוגרות והכליסים והחרובין של תרומה אסורים לזרים. וכ' בשנות אליהו וז"ל ירושלמי מתניתין במובלעות באוכל עכ"ל, הנה