אור הישר (זרעים) קד

בדבריו אלו לבד מה דאנהר לעיינין בפירושא דמשנתנו, עוד תיקן בזה גרסת הירושלמי המתאמת עם גרסתו בביאור הגר"א לירושלמי שם

ואגב אורחא מדויק עפ"ז לשון הרמב"ם בפי"א ה"י מה"ת שכ' וז"ל אע"פ שאין בהן אוכל ע"ש, וכוונתו אף שתנאי העוקצין בזה לאסור הוא דוקא אם הן מובלעות באוכל, וא"כ היה מקום לאמר שאסורין דוקא אם היה דבוק בהן קצת אוכל, לה"ק אע"פ שאין בהן אוכל אפ"ה אסורין. אולם מכל הנ"ל למדין אנו דאם העוקצין אינן מובלעין באוכל מותרין לזרים ליהנות מהן. וע"ע במפרשי המשנה עוקצין פ"א מ"ו

מ"ה גרעיני תרומה בזמן שהוא מכנסן אסורות ואם השליכן מותרות וכן עצמות הקדשים בזמן שהוא מכנסן אסורין ואם השליכן מותרין. ע' אור זרוע ח"ד למס' ע"ז סי' רצ"ז

מ"ו מנורה שפינה ממנה חטי תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכה חולין. ע' בת' הרשב"א ח"א סי' רכ"ב ובת' משיב דבר ח"ב סי' כ"ד

מ"ז וכן חבית של שמן שנשפכה אין מחייבין אותו להיות יושב ומטפח אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין. וכ' במשנה ראשונה הכא לא איירי ליתן לתוכה חולין דהא הא תנינא לה לעיל כו' ואין מחייבין אותו להיות מטפח כולו מן הארץ שלא תלך לאיבוד, ושוב ראיתי שכן מפרש הרמב"ם כו' עכ"ל, הנה לא מצאתי ברמב"ם שום רמז לפירוש זה, ואדרבה בפי"א הי"ד מה' תרומות העתיק שתי המשניות מ"ו ומ"ז שלפנינו ממש בלשונם בהלכה אחת, וכ' שם בלשון וכן חבית של שמן תרומה כו' ובמנורה שפינה הלא כתב בהדיא מכבד כדרכו ונותן לתוכה חולין, משמע דכן כוונתו גם לענין שמן לתת אח"כ בתוכה חולין, כן דבר הלמד מעניינו דכמו במשנה הקודמת ושאחריה בתרווייהו תני בהדיא נותן לתוכה חולין לפ"ז צריך לפרש הכי גם במציעתא זו. ובירושלמי בעי אם עירה קדש מכד לכד באופן שעירה את התרומה אם מותר לתת לתוכה חולין כו' וע' ברמב"ן ב"ב פ"ז ע"ב ובת' הרשב"א סי' רכ"ב ובכפתור ופרח פכ"ג

ונלע"ד דלכך צריך התנא לשנות וכן חבית שמן כו' אע"ג שכבר שנה מנורה שפינה ממנו חיטי תרומה כו', הוא עפ"מ שכ' התוס' בזבחים ד"פ ע"א ד"ה בשלמא וז"ל לח המתערב בלח מתערב בכולן ואין לך טפה מזה שלא יהא בה מחבירו קצת ע"ש. ולפ"ז ממשנה הקודמת דאיירי בחיטים אין שום ראיה על שמן דאפ"ל דדבר לח שאני דבחבית שמן של תרומה אם יתן בה אח"כ חולין תהיה חשש תערובות תרומה קמ"ל דאין מחייבין אותו להיות יושב ומטפח כנלע"ד.