אור הישר (זרעים) קב

מ"ז זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה כו' במשנה ראשונה הקשה הלא כבר אשמעינן חילוק זה בין פצוע לשלם בר"פ גבי בצל אם שלם מותר ואם חתכו בנ"ט ומחותך היינו פצוע כו' ע"כ, לדעתי בלתי מובן מה מקום להקשות בשני מיני פירות מאחד על חבירו, הרי כל אחד יש לו טבע מיוחד, וכן יעיד הנסיון שהעורות של בצלים וזיתים משונים זמ"ז במראיהן ובתכונתן, ושפיר מצא התנא מקומו להשמיענו גבי כל חד מינייהו דינו לענין בליעה, ומכש"כ דהתם הוי הבצל עם עדשים והכא זיתים עם זיתים, ובירושלמי קאמר ר' יונה עלה דמשנתנו זאת אומרת פצועין בולעין ופולטין וחוזרין ובולעין שלמין בולעין ופולטין ועוד אינן בולעין ע"ש, ולפי קושית המשנה ראשונה מדוע נטר ר' יונה עד הכא ולא פשיט כמ"כ ממשנתינו דריש פרקין

מ"ח דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודא שאין חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור כו' ע' בת' הרשב"א בסימנים ע"ר ר"פ רפ"א שצ"ב שצ"ג תכ"ו ובנוב"י קמא חי"ד סי' כ"ו

שם דג טמא צירו אסור ר' יהודא אומר רביעית בסאתים ור' יוסי אומר אחד מששה עשר בו, ע' בס' התרומה ה' איסור והיתר סי' ס"ו ובאור זרוע ה' בכורות סי' תפ"א ובס' האשכול ח"ג סי' ל"ו

מ"ט חגבים טמאים שנכבשו עם דנים טהורים לא פסלו את צירם העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור כו'. ע' בת' הרשב"א סי' רפ"ו וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' דף קכ"ה ע"א ושם דף קמ"א ע"ב

מ"י כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסית. וכ' בתוי"ט ותמיה לי דבספ"ז דשביעית תנן ורד חדש שכבשו בשמן ישן כו' שמעינן מינה דכבוש אוסר כו', ע' מה שתירץ בזה בת' באר יעקב חא"ח דף כ"ט ע"א וע"ע בת' מקום שמואל סי' כ"ז

מי"א ר' יוחנן בן נורי אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת. ע' פרדס הגדול לרש"י סי' רכ"ד ובס' התרומה ה' איסור והיתר סי' נ"ז ובראב"ן סי' י"ג וסי' כ' וברוקח סי' תמ"ה ובת' מקום שמואל סי' כ"ז

מי"ב ביצה שנתבשלה בתבלין אסורין אפילו חלמון שלה אסור מפני שהוא בולע. וכ' הר"ש כגון תבלי תרומה וערלה וכלאי הכרם, והרמב"ם