אור הישר (זרעים) קא

מ"א בצל שנתנו בתוך עדשים אם שלם מותר ואם חתכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנו"ט. הנה הא דנקט בצל אע"ג דלענין נתינת טעם באיסורין שוה קפלוט לבצל כדאמרינן בחולין צ"ז ע"ב, די"ל משום דעור הבצל משונה מכל העורות של שאר מיני ירקות, והיינו דקאמר בירושלמי מפני שהן צופדות וכדפירשו המפרשים מלשון צפד עורם, והוא שעורו אינו מניח לא לפלוט ולא לבלוע, וכמו שעפ"ז מובן ההבדל בינו לבין שאר מינין כמ"כ מובן ההבדל בבצל גופיה בין שלם למחותך ובין לח ליבש כמבואר ברמב"ם פט"ו ה"ח מה"ת

, מ"ב תפוח שרסקו ונתנו לתוך עיסה וחמצה ה"ז אסורה. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ע"ה ובפר"ח ה' פסח סי' תס"ב

מ"ג הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין תרומה ר"מ אוסר. וכ' הר"ב דסבר ריחא מילתא היא, ע' רוקח ה' פסח סי' רנ"ז ובת' אגודת אזוב סי' ח' ט' וע"ע במפרשי המשנה דמכשירין פ"ג מ"ג

מ"ד תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת. ע' ווי העמודים לס' יראים סי' קע"ב

שם שאין טעם כמון אלא ריח כמון, בע"ז ס"ו ע"ב גריס שאין בה טעם כמון, ועמש"כ הבעל המאור בס' הצבא הנדפס סוף ספר תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"א וע"ע בת' מהר"ח אור זרוע סי' ע"ה

מ"ה תלתן שנפלה לתוך הבור של יין כו'. במשנה שבירושלמי הגרסא לתוך הבור של מים. ונראה דנ"מ עפ"מ דמסיק בירושלמי דכל דבר שנפל לתוכו תלתן הוא משביח ע"ש, א"כ י"ל דמשנת הבבלי סברה דתלתן לא יהיב טעמא בבור של מים קרים רק ביין משום דקיוהא דיין עוזר אל התלתן לתת טעם לשבח, אבל לשיטת הירושלמי שפיר יהיב טעמא אף במים

מ"ו היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהם כו' וכ' הר"ב דתרומה נטלת במחשבה ובאומד הדעת ע"כ, והנה זהו דוקא משום דמשנתנו אבא אלעזר עזר בן גימל היא דתרומת מעשר נטלת באומד ובמחשבה, אבל לר' ישמאל דפליג עליה בספרי פ' קרח פיסקא קכ"א אין ה"נ דצריך מדידה וכקושית הש"ס בביצה י"ג ע"ב הא מדידה בעי ע"ש, ואליביה אתיא סתם משנה דלעיל פ"ד מ"ו המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משלשתן. וע"ל בר"ש פ"א מ"ז ובמראה הפנים שם ה"ד ובברכי יוסף ליו"ד סי' של"א ס"ק י"ב.