אור הישר (זרעים) ק

ועניי ישראל מוכרין את שלהן לעניי כהנים וע"ש בפ"מ. ונראה דגרסא מוטעת נזדמנה שם והנכון כדגרסינן במשנתנו דהכא וכ"מ בתוס' פסחים ל"ד ע"א ד"ה טהרו

מ"ג החובט משובח והדש כיצד יעשה תולה כפיפות בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין נמצא לא זומם את הבהמה ולא מאכיל את התרומה הנה בתוספתא ובירושלמי מסיק עלה תני בשם ר"ש תולה לה כרשינן והן יפין לה מן הכל, ויש לחקור אם הוא בגדר פלוגתא דתנא דמתניתין סבר דוקא מאותו המין אם חטין חטין ואם שעורין שעורין ור"ש ס"ל דא"צ דוקא מאותו המין רק דאם תלו לה כרשינין הוא עומד בזה לטובת הבהמה בשביל כל המינין משום דמעלי לה הוא כדמסקינין בב"מ ד"צ ע"א

כן לפ"מ שתלה הרמב"ם בפיה"מ ביאור משנתנו באיסור לא תחסום דכתיב בקרא ע"ש וא"כ איכא למידק הלא בב"מ שם תניא דפרות הדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום והא דתולה לה מאותו המין לת"ק וכרשינין אליבא דר"ש הוא רק מפני מראית העין, וע' במה"פ לירושלמי דפרקין ה"א ועדיין צ"ע

מ"ד גידולי תרומה תרומה וגדולי גדולין חולין כו'. ע' ירושלמי שביעית פ"ו ה"ג ובבכורים פ"ב ה"ב

מ"ה מאה לגנה של תרומה ואחת של חולין כולן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה כולן אסורין. ע' חזקה רבה חי"ד סי' קנ"ד

מ"ו הטבל גדוליו מותרין כדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה גדולי גדולין אסורין כו'. הנה בירושלמי נדרים פ"ו ה"ד הביא למשנתנו דפרקין משנה ד' דתנן גדולי תרומה תרומה וגדולי גדולין חולין אבל הטבל כו', וקאמר שם ותני עלה בד"א בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גדולי גדולין אסורין. וכ' בקרבן עדה ותני עלה בברייתא ע"ש. ולפי המבואר הכא מדוע צריך לברייתא הלא במשנה גופה שלפנינו הכי תנן. ומשו"ה נראה דהא דקאמר התם ותני עלה סובב אמשנתנו דהכא מה דבמשנה ו' מפרש למשנה ד' דלעיל כנ"ל

, מ"ז המנכש עם הכושי בחסיות אע"פ שפירותיו טבל אוכל מהם עראי. ע' חזון איש לשביעית ס' ח' סק"ב וע"ע בכפתור ופרח פ"ד

שם שתילי תרומה שנטמאו שתלן טהרו מלטמא, ע' תוי"ט מקואות פ"י מ"ו ובתפא"י שם פ"ג סי' י"ג ומפרשי המשנה עוקצין פ"ב מ"ט

שם עד שיגום את האוכל כו', ע' בתוי"ט עוקצין פ"ב מ"ו.