אור הישר (זרעים) י

בצלים הו"ל לאתויי דמיתניא ברישא כו', ע' בשאילתות פ' קדושים סי' צ"ח ומש"כ בזה בהעמק שאלה אות ב'

מ"ה. האחין שחלקו נותנין שתי פאות חזרו ונשתתפו נותנין פאה אחת לקח זה צפונו וזה דרומו זה נותן פאה לעצמו וזה נותן פאה לעצמו. ע' בתוס' רע"ק מה שהביא בשם הרא"ש ובמשנה אחרונה מה שנתקשה בדבריהם וע"ע בס' בית זבול ס"ס ל"ד

מ"ו. ולכתוב עליו פרוסבול. וכ' הרב דחשבינן לקרקע כל שהוא כאילו שוה כל החוב, ובתוי"ט העיר דבסוף שביעית כתב טעמא אחרינא, וע' תומים סי' ס"ו ס"ק ס"ה ובעונג יו"ט סי' מ"ג וע"ע בכפתור ופרח פי"ד

מ"ז. שייר קרקע כל שהוא כו' וכי הר"ש וכל שהוא לאו דוקא אלא כדי פרנסתו כו' ע"כ. וכה"ג אשכחן במשנה ביצה רפ"ב דקתני כל שהוא והוא כזית כדאמר שם ט"ז ע"ב, וכן בברייתא שבת ס"ג ע"ב וע"ש תוד"ה אריג ובזבחים ד"פ ע"א תוד"ה רב אשי ובמנחות ל"ט ע"א תוד"ה שירי ושם ד"ס ע"א תוד"ה מי ובמש"כ בחידושי שם וע"ע באור זרוע לב"ב דף קמ"ט ע"ב

שם הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא כו'. עמש"כ בחידושי לב"ב קל"ב ע"ב וע"ע חזקה רבה חאה"ע סי' מ"ד וע"ע באור זרוע לב"ב סי' קי"ט

מ"ח. הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין. וכ' הר"ש והר"ב דוקא אם כתב כל נכסיי, וע' בתוס' הגרע"א שהביא גם בשם שאר ראשונים דגרסת כל היא עיקרית, וכן בכה"מ בש"ס שהוזכרה משנה זו מועתקת עם תיבת כל, וע' בס' הצבא לבעל המאור הנדפס סוף ס' תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ג, איך שהכריח מן הש"ס על תיבת כל שהיא יסוד דמשנתנו, וכן משמע דעת הרמב"ם פ"ז ה"ב מה' עבדים. ועפ"ז נפלאתי ע"ד הרמב"ם בפיה"מ שהניח לשון המשנה כמו שהוא לפנינו בלא תיבת כל, וביותר על הרשב"ם בב"ב קמ"ט ע"ב דלא גרים תיבת כל אע"ג דבגמרא שם איתא וצ"ע, וע"ע בראב"ן סי' פ"ד.