אור הישר (טהרות) צא

שם התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך אחד חדשות ואחד ישנות טמאות, בכתובות ד"כ ע"ב מפרש מתוך שהנשים קוברות שם נפליהן ומוכי שחין זרועותיהם, ע' בת' שבות יעקב ח"ב חי"ד סי' ק"א ובמש"כ בחידושי לכתובות שם וע"ע בח"ס חי"ד סי' של"ז

מ"ג המוצא מת בתחילה מושכב כדרכו נוטלו ואת תבוסתו, הנה בנזיר ס"ה ע"א ילפינן לה מקרא דונשאתני ממצרים ממצרים טול עמי כלומר מקרקע מצרים, וע' מש"כ בזה דבר נחמד בחידושי לב"ב ק"א ע"ב

בר"ב ד"ה המוצא מת. מת ולא הרוג דהרוג אין לו תפוסה ע' תוס' נזיר ס"ה ע"א ד"ה פרט להרוג ובש"ק לירושלמי שם פ"ט ה"ג ובמשנ"א דפרקין לקמן מ"ה

מ"ד הבודק בודק אמה על אמה ומניח אמה עד שהוא מניע לסלע כו', ע' בתפא"י לקמן פי"ח סי' מ"ו

שם המפקח בגל אינו אוכל בדמעו, ע' בת' עונג יו"ט סי' מ"ו וסי' קס"ד

מ"ה שדה שנהרגו בה הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור, ע' במשנ"א דפרקין לעיל ריש מ"ג. פרק שבעה עשר

מ"א החורש את הקבר ה"ז עשוה בית הפרס, וכ' הר"ב מקום שהטומאה פרושה ומתפשטת שם ורבותי פירשו פרס לשון פרוס ושבור כו', וע"ע בר"ב לעיל פ"ב מ"ג

שם ובמעלה נותן רובע כרשינים על בורך המחרישה, ע' בתוי"ט כלים פכ"א מ"ב

בתוי"ט ד"ה הרי זה. וטומאת בית הפרס מדברי סופרים, ע' מה שהאריך בזה בת' פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ב ושם ח"ג סי' ל"ג

מ"ב היה חורש והטיח בסלע או בגדר או שניער המחרישה עד שם הוא עושה בית הפרס, וכ' הר"ב ולא יותר ואפילו תוך שש אמות