אור הישר (טהרות) צב

או חמש, והק' בתוי"ט ואכתי לא ידענא למה להו לכתוב ו' כיון דאפילו ה' סגי, ע' מה שתירץ בזה בהגהות הרש"ש

מ"ג בר"ב ד"ה ומשדה שאבד בה קבר, דהו"ל ס"ס שמא לא חרש במקום הקבר ואת"ל חרש שמא לא הוליך ממנה עצם, ע' במשנ"א ל לעיל מ"א ומ"ב

מ"ד שדה בית הפרס ע"ג טהורה שטפו גשמים מבית פרס לטהורה אפילו אדומה והלבינוה או לבנה והאדימוה אין עושה אותה בית הפרס, פי' לטמא עי"ז טהרות וטהור בדיעבד אבל לכתחילה אסור, וע' בתפא"י לקמן פי"ח סי' כ"ב

מ"ה שדה שאבד קבר בתוכה ובנה בה בית ועליה על גביו אם היתה פתחה של עליה מכוון כנגד פתחו של בית עליה טהורה ואם לאו עליה טמאה. ע' בתוס' אנשי שם לעיל פ"ו מ"ז ובמשנ"א שם ושם פ"ט מ"ט ד"ה טומאה בתוכה

שם עפר בית הפרס ועפר חו"ל שבא בירק מצטרפין כחותם המרצופין דר"א וחכ"א עד שיהיה במקום אחד כחותם המרצופין, ע' בר"ב ותוי"ט ל לעיל ספי"ג. פרק שמונה עשר

מ"א כיצד בוצרים בית הפרס מזים על האדם ועל הכלים ושונים כו', ע' במשנ"א כאן ולעיל רפי"ז ובדורות הראשונים תקופת ב"ש וב"ה פ"י

שם ונותן לתוך הכפישה ומוליך לגת. ע' בבועז לעיל פ"ה סי' ד'

בר"ב ד"ה ומוציאין. ואע"ג דהבוצר לגת הוכשר לקבל טומאה כו' ה"מ לטומאה דאורייתא אבל לטומאת בית הפרס דרבנן היא כו', ע' במשנ"א טהרות פ"י מ"ד

בר"ב ד"ה טמאים המקבלין, שהאדם שנטמא בבית הפרס נעשה אב הטומאה ומטמא אדם וכלים, ע' במשנ"א טהרות פ"ד מ"ה ד"ה שכנגד

מ"ב ומטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל, פי' עפר של בית הפרס, וע' בתוי"ט לעיל רפי"ז ובבועז דפרקין לעיל מ"א.