אור הישר (טהרות) ט

בתוי"ט כאן ולקמן פ"ח מ"י, ומה שהביא בשם המהרי"ק דהני כללות דהלכה כמר לגבי מר לא אמרו על הדינים הבלתי נוהגים בדורנו וכ' דהוא בשרש קפ"ה, ט"ס הוא וצ"ל קס"ה ובמק"א הארכתי בזה, וע"ע לקמן פ"י מ"ד בתפא"י בועז סי' ג' ובתוס' אנשי שם לנגעים פ"א מ"ד ובת' חו"י ר"ס צ"ד

שם הלפס והקדירה שיעורן בזיתים, ע' במשנה אחרונה פ"י מ"ח ובס' המכריע חי"ד סי' כ"ז דפוס לובלין

שם נר שיעורו בשמן רא"א בפרוטה קטנה, ע' לקמן רפי"ד ובתוס' חדשים ובתפא"י שם סי' ט' ובמשנ"א שם

שם ושל אדמה שהוסק פיו בפתילה טהור, ע' תוי"ט לקמן פ"י מ"א

בתוי"ט ד"ה חבית, מצינו שהגרוגרות יתירה מכזית כו', וע"ע בתוי"ט לקמן פי"ז מי"א

מ"ג חרס שניקב ועשאו בזפת אע"פ שמחזיק רביעית טהור מפני שבטל שם כלי מעליו, ע' במשנה אחרונה לקמן רפ"ד וע"ע בתוי"ט ספ"ט ובתפא"י פ"י סי' מ"ו ובבועז שם סי' ד'

מ"ד חבית שנתרועעה, וכ' הר"ב כמו כותל רעוע שלא נפלו חרסיה אבל היא רעוע כל כך שאם יטלטלוה וחצי קב גרוגרות בתוכה תשבר לגמרי כו', ע' משנה אחרונה לקמן פי"ד מ"א וע"ע תשב"ץ ח"א סי' קכ"א

שם היה בה חרס מחזיק רביעית כולה מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר, וכ' הר"ש דאין אויר ליד כלי חרס, ואחריו נמשך הר"ב בפירושו הכא וכ"כ לקמן פ"ז מ"ג דיד יש לו מגע ואין לו אויר וע"ש במפרשים

מ"ה הטופל כלי חרס הבריא ר"מ ור"ש מטמאים והכ"א הטופל את הבריא טהור ואת הרעוע טמא וכן בחידוק הקרויה. ע' בת' שאילת דוד חא"ח סוף סי' ב' בהנח"ה

מ"ו יבלית שטופלין בה הפטסין הנוגע בה טמא מנופת חבית אינה חיבור הנוגע בטיפולו של תנור טמא. הנה בביאור משנתינו נחלקו הרמב"ם והראב"ד בפ"כ ה"ד וה"ז מה' כלים, ועמש"כ על דבריהם בכ"מ ובחזון איש לכלים סי' ו' סקי"ד.