אור הישר (טהרות) י

מ"ז קומקום שניקב ועשאו בזפת ר' יוסי מטהר שאינו יכול לקבל את החמין כצונן. עמש"כ הגר"א ז"ל בא"ר לקמן פ"ל מ"ג

שם וכן היה אומר בכלי זפת כלי נחושת שזפתן טהורין ואם ליין טמאין, ע' לקמן פ"י בועז סי' ד'

בר"ב ד"ה קומקום יותר גדול ממיחם, ע' בר"ב ותוי"ט לקמן רפי"ד ד"ה מיחם וברש"י שבת מ"א סע"א ד"ה המיחם

מ"ח ר' יוסי מטהר בשניהם, וכ' הגר"א ז"ל בא"ר וז"ל ר"י לטעמיה דאמר כל שאינו יכול לקבל חמין כצונן טהור ע"כ, פי' דר"י נמשך אחרי שיטתו במשנה הקודמת. וכ' בחזון איש לכלים סי' ו' סקי"ד דלפי הא"ר הא דאר"י לקמן פ"ל מ"ג בכוס שניקב ועשאו בזפת טהור היינו נמי טעמא שאין יכול לקבל חמין ע"כ. ובאמת הא"ר גופיה כתב הכי בשילהי מכילתין שם כדהזכרתיו לעיל במ"ז

מ"ט חבית שנקבה ועשאה בזפת יתר מצרכה הנוגע בצרכה טמא יתר מצרכה טהור. ע' במשנה אחרונה ספכ"ט. פרק רביעי

מ"א חבית שנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה או שנחלקה כמין שתי עריבות ר' יהודא מטהר וחכמים מטמאין. ע' לקמן רפט"ז ובמפרשים שם ובמשנ"א רפכ"ב ובבועז שם סי' ז'

מ"ב חבית שנתרועעה ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות טהורה גיסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקין כו'. ע' לקמן פ"ט מ"ז במשנה אחרונה ד"ה נסדק

בר"ב ד"ה גיסטרא כלי חרס שנחלק לשנים ונעשה גיסי תרי, ע' במפרשי המשנה מקואות פ"ו מ"ו

מ"ג איזו היא גיסטרא כל שניטלו אזניה כו'. ע' לעיל פ"ב מ"ו ובמפרשים שם

שם היו בה חדודים יוצאין כל המקבל עמה בזתים מטמא במגע וכנגדו מטמא