אור הישר (טהרות) ח

בתוי"ט ד"ה כסוי כדי יין. לשון הר"ב וכל המשמש כסוי כו' ולעיל מ"ג נקט כפוי כו' ע"כ. ע' בבועז לאהלות רפ"ט

מ"ו טיטרוס ר"א ב"ר צדוק מטהר ר' יוסי מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות, ע' לקמן ספכ"ב ובתפא"י שם סי' ע"ז ובמשנ"א מקואות פ"ו מ"י וע"ע בת' הרא"ש כלל מ"ח סי' וי"ו

מ"ז הטמאין שבכלי חרס טבלה שיש לה לבזביז ומחתה שלמה וטבלה שהיא מלאה קערות נטמאת אחת מהן בשרץ לא נטמאו כולם כו', ע' במשנה אחרונה לקמן פ"ה מ"ג ובתפא"י פ"ז מ"א ופ"ח מ"ט וע"ע פי"ב מ"ו ושם במפרשים ובפכ"ו מ"ב ובמפרשי המשנה עוקצין ספ"ב

שם ר' יוחנן בן נורי אומר חולקין את עוביו המשמש לטמא טמא המשמש לטהור טהור, ע' בר"ש לקמן פכ"ה מ"ה ובמלאכת שלמה שם

ר"ב ד"ה שנטמא. אבל בטומאת שרץ דאורייתא דכל היכא דנגע בכלי עץ בין מאחוריו בין מתוכו נטמא כולו אם נטמא אחד מהן נטמא חבירו כו', ע' בתפא"י אהלות פ"ד מ"א סי' ה' ושם מ"ב סי' כ'

מ"ח הלפיד טמא, וכ' הר"ב סד"א שלא תטמא מדאינה יכולה לעמוד בפני עצמה קמ"ל דהואיל ומקום מושבה מתוקן ומיוחד להושיבה בראש הקונדס הרי זו מטמאה ע"כ, כה"ג לקמן פ"ד סוף מ"ג וע"ל פי"ח סוף מ"ב ובתפא"י שם ובפ"ל סי' כ"א וסי' כ"ב

שם המסרק של צרצור כו', כה"ג במשנה מקואות פ"ג מ"ג וע"ש בתפא"י סי' כ"ב. פרק שלישי

מ"א שיעור כלי חרס ליטהר העשוי לאוכלין שיעורן כזיתים העשוי למשקין שיעורו כמשקין העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרו בזיתים, ע' תוס' עירובין ד"ד ע"ב ד"ה כל כלי וע"ע במשנה אחרונה לקמן פ"ד מ"ב ופ"ח מ"ב בתוי"ט ובאליהו רבא פ"י מ"ח ובמלאכת שלמה רפי"ז ובשאר מפרשים שם

מ"ב חבית שיעורה בגרוגרות דברי ר"ש ר"י אומר באגוזים ר"מ אומר בזיתים, וכ' הר"ב דהלכה כר' יהודא לגבי דר"מ ור"ש וע' מה שהאריך בזה