אור הישר (טהרות) עד

שם איירי כשיצא כדרכו אז נחשבת יציאת הראש כילוד כדכ' בחסדי דוד על התוספתא שם, ודלא כדמשמע עה"נ בסנהדרין שם דחילופי גרסאות נינהו ע"ש, וע"ע בת' פמ"א ח"ג סי' ח' ובנובי"ת חח"מ סי' נ"ט ובת' חו"י סי' ל"א ובר"ן יומא פ"ח. פרק שמיני

מ"א יש מביאין את הטומאה וחוצצין מביאין את הטומאה ולא חוצצין כו' אלו מביאין וחוצצין כו'. הנה בריש נדרים ובריש נזיר אהא דפריך דליפרוש כינויין ברישא ומשני ההוא דסליק מיניה ההוא מפרש ברישא ופריך וכל היכא דפתח לא מפרש ברישא והתנן יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין ואלו נוחלין ומנחילין כו', ומייתי התם דוגמאות מובא מכמה משניות ולא מייתי מהך דהכא דמפרש הא דפתח ברישא ואפ"ל מפני שהן מוקדמות בסדרי המשניות. או משום דרגילי יותר בגרסתן כדפירש"י בב"מ קי"ח ע"ב אהא דבארבעה לא מצינא בשיתא מצינא ע"ש

שם אלו מביאים וחוצצים השידה והתיבה והמגדל, ע' תוי"ט לעיל פ"ו מ"א ובמשנ"א שם ובפי"ח לכלים מ"ב

שם כוורת הקש כוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית שיש להם שולים והן מחזיקים מ"ס בלח שהם כורים ביבש, ע' במפרשי המשנה לכלים רפט"ו ובבועז לעיל פ"ה סי' ח' ובתוי"ט לקמן פ"ט מי"ד ובמלאכת שלמה שם מ"ב ובתפא"י פ"י סי' ל"א ל"ב וע"ע תוי"ט נגעים פי"ב מ"ה

שם ויריעה כו' שהן עשויין אהלים, ע' בתפא"י פ"ז סי' ל"ג ובמשנ"א לקמן פי"ד מ"ז ובבועז ספי"ד ובמשנ"א פט"ו ריש מ"ד

שם וסקורטיא וקטבליא, ע' במפרשי המשנה לכלים פט"ז מ"ד ובמשנ"א לעיל פ"ז מ"ב, ולכלים פ"י מ"א

שם וסדין כו' שהן עשויין אהלים, ע' תוס' שבת כ"ז סוף ע"ב ובמל"מ פ"ה הי"ב מטומאת מת ובת' פמ"א ח"ב סי' צ"ד

שם ומפץ ומחצלת, ע' במשנ"א לכלים ספ"כ.