אור הישר (טהרות) עג

שם היה סתום ונמלך לפתחו בש"א כשיפתח ארבעה טפחים ובה"א כשיתחיל, ע' בבועז לקמן רפי"ג

שם ומודים בפותח בתחילה שיפתח ארבעה טפחים. ע' בס' העתים ה' ערבי שבתות סי' ד' מה שהביא בשם רבינו חננאל גאון ז"ל ובעתים לבינה שם

בר"ב ד"ה ובה"א אף משמת. דמחשבה מפקעת תורת טומאה מן הפתחים מכאן ולהבא אבל כלים שהיו בפתחים קודם מחשבה מודו ב"ה שהם טמאים ע"כ, פי' מטעם ברירה וע' שעה"מ ה' עירובין פ"ה סוף ה"ז ובבועז לקמן פי"א סי' א'

בתוי"ט ד"ה ובה"א. ומ"מ קרי להו גזרת חכמים הואיל ואינו מפורש בכתוב כו' שכן הרמב"ם רגיל לקרות דברי סופרים מה שהוא הלמ"מ כו', וע' בתוי"ט טהרות פ"ד מ"ח

מ"ד א"ר יהודא אימתי בזמן שהיא ניטלת בגפים כו', וכ' בתוי"ט הלכה כר"י שכ"מ שאר"י אימתי לא בא אלא לפרש כו' ע"כ. הנה מקור הדבר אמר ריב"ל בסנהדרין כ"ד ע"ב בלשון כל מקום שאמר ר' יהודא אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים, ועל תיבת אימתי הסכים גם ר' יוחנן עמו שהוא לפרש ע"ש, ועכ"פ משמע דהאי כללא הוא רק על ר' יהודה דקאמר אימתי וע' בתוס' חולין פ"ג סע"א ובמש"כ בחידושי בשני המקומות שם, ועפ"ז בלתי מובן מש"כ בתוס' אנשי שם לכלים פי"ט מ"ט, אהא דר' יוסי קאמר התם אימתי דהוא לפרש וסמיך ע"ד התוי"ט דהכא ע"ש, הלא מנא ליה לחדש האי כללא גם על תנא אחר בזולת ר' יהודא

שם אין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגילו ראש כפיקה, ע' תוי"ט דבסמוך מ"ה בד"ה הראשון

מ"ה יצא הראשון מת והשני חי טהור, וכ' הר"ב דטהרה בלועה אינה מטמאה, ע' מנ"א סי' שמ"ג ובח"ס חי"ד סי' ש"מ וע"ע בת' הרדב"ז ח"א סי' ר' ובאבני מלואים סי' פ"ב סק"א ובת' עונג יו"ט סוף חי"ד ובמפרשי המשנה שילהי מקואות

מ"ו יצא רובו אין נוגעין בו כו', בתוספתא יבמות ספ"ט ובסנהדרין ע"ב ע"ב הגרסא יצא ראשו וכה"ג בתוס' שם נ"ט סע"א, אמנם אין זה חילופי גרסאות רק הכא איירי שיצא דרך מרגלותיו ובזה בעינן רובו של ולד, ובתוספתא