אור הישר (טהרות) עב

שם סמך לה סוכות טמאות ר' יהודא מטהר, ע' במשנ"א לעיל פ"ד סוף מ"א

בר"ב ד"ה טמאות. ודוקא כשמקום הטומאה טפח על טפח דנחשב כל הכותל כקבר סתום ומביא את הטומאה לכל העליות כו', ע' במשנ"א לעיל פ"ו מ"ה בד"ה והראב"ד וע"ש עוד פ"ב מ"ד וע"ע בתוס' נזיר נ"ג סע"ב ובתפא"י לקמן פ"ט סי' נון וסי' ע"ג וע"ע בר"ב פט"ו סוף מ"ז

מ"ב כל שיפוע אהלין כאהלין אהל שהוא שופע ויורד וכלה עד כאצבע טומאה באהל כלים שתחת השיפוע טמאים טומאת תחת השיפוע כלים שבאהל טמאין כו', ע' בתפא"י לעיל פ"ו מ"ז ובבועז לעיל פ"ד סי' ב' ובתפא"י לקמן פ"ט סי' ט' וסי' ע"ז ובפי"א סי' ז' וע"ע בר"ב ותוי"ט לקמן פי"ב מ"ז ושם במשנ"א מ"ו ובבועז שם סי' ז ובפי"ד סי' ז' ב' ובמשנ"א פט"ו מ"א ובבועז שם סי' י"א

שם כחצי זית מתוכו וכחצי זית מאחוריו הנוגע בו בין מתוכו בין מאחוריו טמא טומאת ערב, ע' בתוי"ט ובמשנ"א לקמן פט"ז מ"ב

שם מקצתו מרודד על הארובה שבין בית לעליה ר' יוסי אומר מציל רש"א אינו מציל עד שיהא נטוי כנטיית האהל, ע' במשנ"א לעיל פ"ו מ"ב בד"ה וראיתי להט"ז ובתוס' אנשי שם ותפא"י לקמן פ"ה מ"ג ובמשנ"א פי"ב מ"ז ובבועז ספי"ד

בר"ב ד"ה אבל הנוגע. וטעמא דצד פנימי וצד חיצון נחשבים כשני כלים. ע' בהתוה"מ פ' חקת סי' מ"ח וסי' סמ"ך

בסה"ד וכולה מתניתין מיירי לאחר שיצא המת מן האהל, ע' בבועז לעיל פ"א סי' ב' וסי' ו' וע"ע בתוי"ט פט"ו סמ"ב

תוי"ט ד"ה ומאחוריו. כדתנן במשנה ג' דפ"ב אין האהל מתחשב ע"כ, ט"ס הוא וצ"ל במ"ג דפ"א

מ"ג המת בבית ובו פתחין הרבה כלן טמאין כו', ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' צ"ו ובת' שבות יעקב ח"א סי' פ"ה ובח"ס חי"ד סי' ש"מ ובתוי"ט לעיל פ"ד מ"ב ובפ"ג מ"ו ובתפא"י ובבועז שם ובפי"ג סי' ט"ז ובמשנ"א שם סמ"א ומ"ו וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' פט"ו.