אור הישר (טהרות) סב

בתוי"ט ד"ה עצם כשעורה. ומ"ש הר"ב שהרי במקום אחר הוא אומר בעצם אדם עמ"ש שם מ"ה עכ"ל, וע"ע שם במשנ"א מה שהעיר מהא דחולין

מ"ד הגולל והדופק מטמאין במגע ובאהל כו', ע' אור זרוע ח"ב סי' תכ"ד ובמה שהארכתי הרבה בזה בחידושי לחולין ע"ב ע"א ברש"י ד"ה גולל. וע"ע בת' הרשב"א סי' תע"ה

שם ואינן מטמאין במשא רא"א מטמאין במשא כו', ע' במשנה אחרונה לעיל פ"א סוף מ"ח ולקמן פי"ח סוף מ"ג ובמשך חכמה פ' מצורע בפסוק ואיש אשר יגע במשכבו

בר"ב ד"ה אם יש תחתיהן עפר קברות. דמטמא במשא משום תפוסה של מת, ע' במשנ"א לקמן פט"ז מ"ג

מ"ה אלו שאם חסרו טהורין כזית מן המת וכזית נצל ומלא תרווד רקב ורביעית דם ועצם כשעורה ואבר מן החי שחסר עצמו, ולכאורה כולה משנה יתירה היא, דהא שיעורן דכל הפרטים תנינהו לעיל במילואן וממילא אם חסרו טהורין, דהא כל מדות חכמים כן הוא כדאמרינן במנחות ק"ג ע"ב בארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול כביצה מטמא טומאת אוכלין חסר שומשום אינו מטמא טו"א כו', ומה"ט כעס ר"ז על ר' ירמיה וא"ל לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא משום שהקשה על שיעורין כדאמרינן בר"ה י"ג ע"א ובסוטה ט"ז ע"ב, וכן אמר רב אשי לבנו לאו אמינא לך לא תזלזל בשיעורין דרבנן חולין צ"ח ע"א. וע' תוס' ב"ב כ"ג ע"ב דיה ועל דא ובמה שהארכתי בחידושי לזבחים כ"ו ע"א, ומכש"כ בשיעורין דהכא שהן מדאורייתא או מהלמ"מ כדכ' בר"ב ותוי"ט לעיל בפרקין מ"ב, זולת אם נימא משום דבאיסורין גם חצי שיעור אסור מדארייתא או מדרבנן להכי אשמעינן גבי טומאה דהכא טהורין לגמרי, וע' במשנ"א ובתוי"ט דפרקין לעיל מ"ג ובנדה פ"י מ"ה ובת' בית אפרים חי"ד סי' נון

בר"ב ד"ה ורביעית דם הואיל ובתחילת ברייתו של קטן אין בו פחות מרביעית דם. ע' בתוי"ט דפרקין לעיל מ"ב

מ"ו השדרה והגלגולת משני מתים ורביעית דם משני מתים כו' ר"ע מטמא וחכמים מטהרין, וכ' בתיו"ט שראיית ר"ע בדם מאמרו נפשות מת ולמד ממנו שאר השיעורין כו', פי' דדריש אם ל למקרא ורבנן ס"ל נפשת כתיב ודרשו אם למסרת כדאמרינן בסנהדרין ד"ד ע"א ובחולין ע"ב ע"א ובחידושי שם ובש"מ הארכתי בזה.