אור הישר (טהרות) נו

שם העבים והרכים אין בהם משום שלש על שלש, ע' במשנ"א לעיל ספכ"ז

מ"ט סבכה של זקנה טמאה משום מושב, וכ' הר"ב לפ"מ דתנן לעיל בפ' שלשה תריסין דסבכה של זקנה טמאה טמא מת דמשמע אבל לא משום מושב צריך לפרש דשני מיני סבכות יש לזקנה אחת שאינה ראויה לישב עליה והיא טמאה טמא מת וסבכה אחרת שפעמים יושבת עליה ובה תנן הכא שהיא מטמא משום מושב ע"כ, הנה מלשונו משמע שהוא מפרש כן, אבל הכי מפורש בר"ש לעיל שם פכ"ד מט"ז וע"ע במשנ"א זבים רפ"ד

מ"י שבים שלה טמא בפני עצמו, ע' משנ"א נגעים פי"א מי"א

שם סבכה שנקרעה אם אינה מקבלת את רוב השער טהור, ע' במלאכת שלמה לעיל פכ"ד מט"ז ובתפא"י ומשנ"א שם. פרק תשעה ועשרים

מ"א גומי הסדין והסודרין כו', ע' במשנה נגעים פי"א מ"י ומי"א ובר"ש שם ובבועז פכ"ח סי' ג'

שם נימי סגוס, וכ' הר"ב בגד של צמר עב וכולו ציציות כו'. ע' בר"ש לעיל פ"כ סוף מ"ו ובמקואות פ"ב מ"ו ובתוי"ט ותוס' אנשי שם לאהלות פי"א מ"ג

בר"ב ד"ה קלקין אריג של שער ויש לו נימין ע' בר"ב מקואות פ"ט מ"ב ד"ה קלקי הלב

מ"ב שלש כסתות של צמר שש של פשתן כו', ע' במשנ"א פרה פי"ב מ"ט

שם ר' יוסי אומר אף לא לטומאה, וכ' הרמב"ם והר"ב ואין הלכה כר' יוסי ע"כ, וכ"ב בפיה"מ בכ"מ במכילתין דאין הלכה כר' יוסי כמו לעיל פ"א מ"ט פי"ב מ"א פי"ג מ"א פי"ז מ"ה פי"ח מ"א ומ"ג פכ"ג מ"ב פכ"ו מ"ד ומ"ו פכ"ז מ"ט ולקמן בסמוך מ"ד ובפ"ל מ"ג, ואפ"ל דכוונת הרמב"ם היתה בזה דלא נימא בכל אחת מהן דהלכה כמותו משום דר' יוסי נימוקו עמו, וע' עירובין נ"א ע"א ובמש"כ בחידושי לעיל פ"ח מ"ח

בר"ב ד"ה שלש כסתות. ואם נגעה טומאה באחת מהן כו', ע' בתוי"ט לעיל במ"א.