אור הישר (טהרות) נב

מ"ט עור שהוא טמא מדרס וחשב עליו לרצועות ולסנדלין כיון שנתן בו את האזמל טהור ע' לעיל ספכ"ה ובמפרשים שם

שם ראב"צ אומר אף העושה מטפחת מן העור טמאה ומן הכסת טהורה, ע' אליהו רבא לקמן פכ"ח מ"ה. פרק שבעה ועשרים

מ"א הבגד מטמא משום חמשה שמות השק משום ארבעה העור משום שלשה כו', ע' תוי"ט אהלות פ"ז מ"ב

שם כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים, ע' בר"ש ותוי"ט וע"ע במל"מ פ"א הי"ג מה' כלים

שם וכן טבלה שאין לה לזביז בכלי עץ טמאה ובכלי חרס טהורה, ע' לעיל פ"ב מ"ג ובמשנה אחרונה שם ובפ"ל מ"א

בתוי"ט ד"ה הבגד. וי"ל דמיירי בעור שלוק שהוא קשה כו', ע' במשנ"א לעיל פכ"ו מ"ב ופכ"ח מ"ה

מ"ב הבגד מטמא משום שלשה על שלשה למדרס ומשום שלש על שלש לטמא מת, הנה הא דלא חילקו בזה בין צמר ופשתים לשאר מינין, ע' בת' באר יצחק חח"מ סי' ה' וע"ע בר"ש לקמן פכ"ח מ"ח ובתוס' רע"ק שם

שם העור חמשה על חמשה, ע' לעיל רפט"ו ובתפא"י שם סי' ב' ובבועז פ"כ סי' א' וברפכ"ג ובתוי"ט פכ"ו מ"ט

שם מפץ ששה על ששה שוין למדרס ולטמא מת, ע' משנה אחרונה לעיל ספ"כ

שם ר"מ אומר השק שיריו ארבעה ותחילתו משיגמר, ע' לעיל פ"כ מ"ב ובמשנ"א ובתפא"י פכ"ז סי' נ"ג

מ"ג העושה שנים מן הבגד ואחד מן השק שלשה מן השק ואחד מן העור ארבעה מן העור ואחד מן המפץ טהור כו', ע' מל"מ פכ"ג ה"ד מה' כלים ובמשנה אחרונה פכ"ח מ"ח ובנגעים שם פי"א מ"א.