אור הישר (טהרות) מד

שם כסא שקבעו בעריבה ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין שמאי אומר אף העשוי בה, ע' בס' נר אהרן סי' ה' ובמשנ"א לעיל פ"כ מ"ה וע"ע בדורות הראשונים ח"א תקופת ב"ש וב"ה

מ"ה כסא שלא היו חפויו יוצאין וניטלו טמא שכן דרכו להיות מטהו על צדו ויושב עליו, וכ' במשנ"א וז"ל ואי לאו שכן דרכו היה צריך מחשבה כו' ע"כ, משמע לפי דבריו דלמטרה זו דייק התנא בלשונו שכן דרכו, אולם ברמב"ם פכ"ו ה"ג מה"כ מבואר בכוונת התנא דאי לאו שכן דרכו היה בטל ממנו דין מדרס ורק משום שכן דרכו לכן עדיין הוא ראוי למדרס ומשו"ה טמא

מ"ו כסא שניטל חפויו האמצעי והחיצונים קיימים טמא נטלו החיצונים והאמצעי קיים טמא רש"א אם היה רחב טפח, ע' במשנה אחרונה לקמן פכ"ז מ"ב

מ"ז איר יהודא אף כסא של כלה שנטלו חפויו ונשתייר בו בית קבלה טהור מפני שבטל העיקר ובטלה הטפלה, והנה מזה נראה דחכמים דלעיל פי"ט מ"ט ומ"י דפליגי עליה דר"מ הוא נמי ר' יהודא דהכא, וע' רשב"ם ב"ב קכ"ז ע"ב ובתוס' קידושין י"ט סוף ע"ב, וממילא י"ל דר"מ דהתם פליג נמי על חידושא דר' יהודא כאן

מ"ח שידה שניטל העליון טמאה מפני התחתון כו', וכ' הר"ב שידה עשויה כמין ארון, וכ"כ לעיל רפט"ו וע"ע לעיל רפי"ח ובמפרשים ובתוי"ט שם מ"ב ובפי"ט מ"ז

שם ישיבת הסתת טמא מדרס, ע' בבועז פכ"ג סי' ה'

מ"ט כופת שסירקו וכרכמו ועשאו פנים ר"ע מטמא וחכמים מטהרין עד שיחוק בו, ע' אור שמח פכ"ו ה"ח מה' כלים ובמשנ"א לעיל פי"ב מ"ה ובתפא"י שם סי' ע"ח וע"ע לעיל פט"ו מ"ב ובמפרשים שם ובפכ"ז מ"ב ובמשנ"א שם מ"ה וע"ע בא"ר ובבועז לאהלות פט"ו מ"א

שם הסל והכלכלה שמילאן תבן או מוכין התקינה לישיבה טהורין סירגן בגמי או במשיחה טמאין. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' וירא סי' י"א אות ה'

בר"ב ד"ה כופת חתיכת עץ עבה ורחבה והכי משמע פירושא בתוספתא ע"כ, ע' בתפא"י ובמשנ"א לעיל פ"כ מ"ה ולאהלות פי"א מ"ג.