אור הישר (טהרות) לו

שם ובמש"כ בחידושי לזבחים ק"י ע"ב וע"ע בתוי"ט אהלות פ"ז מ"ג ובירושלמי חגיגה פ"א ה"ב

שם וגריס נגעים כגריס הקלקי, ע' במפרשי המשנה לנגעים רפ"ו

שם שיעורן כפיקה גדולה שלהן, ע' במפרשי המשנה לאהלות ספי"ג

שם ומאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו כמלא אגרוף גדול כו', ע' במלאכת שלמה לאהלות ספ"ג וגם בשאר מפרשי המשנה רפי"ג

שם ושנעשה בידי אדם שיעורו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון האיטלקי וכסלע הנירונית וכמלא נקב שבעול, ע' אהלות ר"פ י"ג ובמפרשים שם ושם פ"ב מ"ג

מי"ג כל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה דברי ר"ע, ע' בתוי"ט לעיל פי"א מ"א ובתפא"י פי"ג סי' נ"ג וע"ע לקמן פכ"ד מי"א ומי"ז ומפרשים שם ובר"ב ספכ"ד ובמש"כ הגר"א ז"ל שילהי מכילתין ובבועז שם

שם אפילו חוט אפילו משיחה דבר שהוא מקבל טומאה טמא, ע' לקמן ספכ"א

בר"ב ד"ה אפילו חוט. שאם היו שניהם מן הגדל בארץ מחוברים בחבור כזה הי' טמא האחד כשנטמא חבירו, ע' בתוי"ט ובחידושי מהרי"ח לנגעים פי"א מ"א

מי"ד ובחמישי אין בהם טומאה חוץ מכנף העזניה, ע' תוי"ט לעיל פ"י מ"א ובמל"מ פ"א ה"נ ה"ד מה' כלים וע"ע בתוס' חדשים לעיל רפ"י

שם וביצה נעמית המצופה, ע' תוי"ט פרה פ"ה מ"ו

מט"ו העושה כלי קבול מכל מקום טמא, ע' במשנה אחרונה לעיל ריש פ"ב וע"ע במל"מ רפ"ב מה' כלים ובבועז לעיל ס"פ ט"ו ובפי"ח סי' ד' ובפ"כ סי' ז' ופכ"ד סי' ב' ובתפא"י פכ"ח סי' ל"א ובפ"ל סי' כ"ב וע"ע במשנ"א מקואות פ"ד מ"ג.