אור הישר (טהרות) רלה

שם א"ל ריב"נ אם נלקחים בכסף מעשר מפני מה אינן מטמאין טו"א כו', ע' בתוי"ט לקמן ריש מ"ז

מ"ו הקצח ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין, הנה לענין טומאה בטבול יום תני במס' טבו"י ספ"א הקצח והשמשום והפלפל והכא לא תני רק קצח. והרמב"ם בפ"ז ה"ח מטו"א השמיט גבי טבו"י פלפל ע"ש, וכ"ז טעמא בעי וצ"ע

מ"ז הקור הרי הוא כעץ לכל דבר אלא שהוא נקח בכסף מעשר, וקשה איך נופל לאמר על קור שהוא כעץ לכל דבר הלא לרב מברכין עליו בפה"א ולשמואל שהנ"ב כדאמרינן בעירובין כ"ח ע"ב הלא עכ"פ לכו"ע אין זה כעץ לברכה וצע"ק

שם כפניות אוכלין, פי' דוקא לטמא טו"א אבל אין מערבין עליו כדאמרינן בעירובין כ"ח ע"א וע"ש ע"ב

מ"ח דגים מאימתי מקבלין טומאה בש"א משיצוצו ובה"א משימותו רע"א אם יכולין לחיות, ע' בתפא"י כאן ובלב אריה לחולין ע"ה ע"א ובמשנ"א מכשירין פ"ו מ"ג

מ"ט חלב בהמה טהורה אינו מטמא טומאת נבלות, וכ' הר"ב דכתיב וחלב נבלה יעשה לכל מלאכה כו', ע' בתוי"ט דפרקין לעיל מ"ב ומ"ג

שם דגים טמאים וחגבים טמאים צריכין מחשבה בכפרים, וכ' הר"ב אבל הכשר צריכין בכל מקום, וע' במשנ"א פרה פ"ט מ"ב

מ"י כוורת דבורים רא"א הרי היא כקרקע כו', ע' ברשב"ם ותוס' ב"ב ס"ה סוף ע"ב ובת' מהרש"ם ח"א סי' קל"ד ובפאת השלחן דפוס ירושלים דף נ"ו ע"א

בר"ב ד"ה כורת דבורים. אם היא מחוברת בטיט הכל מודים שהוא כקרקע כו', ע' במשנ"א כלים פט"ו מ"ב

מי"א חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה בש"א משיחרחר בה"א משירסק, והנה לפ"ז מש"כ התוס' בב"ב ד"פ סע"א דדבש נעשה משקה אחר שהופרש מן השעוה, הוא לאו דוקא, אלא גם שם כוונתם משירסק. ומדוייק לשון המשנה בשבת ר"פ חבית חלות דבש שריסקן מע"ש ויצאו מעצמן אסורין