אור הישר (טהרות) רלד

מ"א יש צריכין הכשר ואינו צריכין מחשבה מחשבה והכשר כו', ע' בר"ש ריש מס' טהרות

שם כל האוכלים המיוחדים לאדם צריכין הכשר ואינן צריכין מחשבה, ע' בר"ב טבו"י פ"א מ"ה ובמשנ"א דפרקין לקמן מ"ב וע"ע בתוי"ט טהרות פ"ח מ"ו

מ"ב החותך מן האדם כו', בזה ג"כ החידוש דאע"ג דאוכל זה אי אפשר רק לעכו"ם אפ"ה צריכה מחשבה והכשר. וע' בתוי"ט כאן ובמשנ"א מכשירין פ"ו מ"ג

בר"ש ומוקי לה בשהוכשר וכר"מ דאמר טומאת בית הסתרים מטמא כו', ע' בתוס' שבת קי"ב ע"ב ובעירובין כ"ד ע"א ובפסחים פ"ה ע"א ובמנחות כ"ד ע"ב

מ"ג נבלת בהמה טמאה בכ"מ כו' צריכין מחשבה כו', ע' במשנ"א אהלות פי"א מ"ז ושם בטהרות פ"א מ"ד

שם ונבלת העוף הטהור בכפרים צריכין מחשבה ואינן צריכין הכשר כו' ונבלת העוף הטהור והחלב בשווקים אינן צריכין מחשבה ולא הכשר, ע' אהלות פי"ג מ"ה ובמפרשים שם

שם נבלת בהמה טהורה בכ"מ כו' אינן צריכין מחשבה ולא הכשר, ע' במשנ"א ריש טהרות

שם והחלב בשווקים אינן צריכין מחשבה ולא הכשר, ע' בתוי"ט ובמשנ"א דפרקין לקמן מ"ט ובתפא"י לעיל מ"ב סי' ח'

מ"ד השבת משנתן טעמו בקדירה אין בו משום תרומה ואינו מטמא טו"א, הנה לשון הרמב"ם בפ"א ה"ז מטו"א השבת סתמו לאכילת גופו כשאר ירקות השדה כו' ע"ש, אולם בע"ז ד"ז ע"ב אמרינן דתרי מיני שבת איכא דשדה ודגינה ע"ש, ואע"ג דהר"ש כ' לקמן מ"ה דאין כל התבלין שוין לענין טו"א. מ"מ משמע דהכא אין לחלק בשני המינין, ובסתם מין שבת איירי, וע"ע בתוס' נדה נ"א ע"ב ד"ה והא שבת ובריטב"א שם ובמהרש"א שבת קי"ט ע"א ד"ה תבלין אחד

מ"ה הקושט והחמס וראשי בשמים התיאה והחלתית כו', ע' במפרשי המשנה טבו"י ספ"א.