אור הישר (טהרות) רלג

מצאתי קושיתי הראשונה בתוס' רע"ק במס' פרה שם ונשאר בצע"ג וע"ע במשנ"א לעיל פ"א מ"א

בר"ב ד"ה חבור לטומאה. ואם נטמא האחד נטמא חבירו עד שיתחיל להתיר ואע"פ שלא גמר להתיר כו', ע' במשנה הקודמת בר"ב ותוי"ט ד"ה אוכל שהתחיל וע"ע בראבי"ה סי' ר"ו

מ"ז עלי ירקות ירוקים מצטרפין ולבנים אינן מצטרפין, ומסיק הרמב"ם בזה ספ"ה מטו"א שהרי אינן כלום ע"ש, ולשון זה בלתי מובן דבשלמא לפי' הר"ש משום דלא חזו לאכילה אפשר לפרש צירוף דמתניתין אל האוכל שעמו, היינו דאם בעצם המאכל חסר השיעור אז מצורפים העלים הירוקים להשלימו, אבל לא הלבנים, אבל עכ"פ יד או שומר הוויין, משא"כ לפי לשון הרמב"ם שהרי אינן כלום, משמע דכל חשיבותן נתבטלה, וזה קשה אמאי הרי התנא ביטל מהן רק דין צירוף ולא דין יד וצע"ק

מ"ח עלי בצלים ובני בצלים אם יש בהן ריר משתערין בכמות שהן אם יש בהן חלל ממעך את חללן כו', ע' בבועז טהרות פ"ג סי' ה'

שם בשר העגל שנתפח ובשר זקנה שנתמעט משתערין בכמות שהן, במנחות נ"ד ע"א פליגי אמוראי אי משערינן כמות שהן עכשיו או לכמות שהיו מעיקרא עד דמסקו דפלוגתתם היא אי יש דיחוי באיסורין. וע' מה שהארכתי שם בחידושי

מ"ט קשות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאה חוץ לעציץ טהורה כו', במחלוקת הרמב"ם והראב"ד בזה ע' בת' הרדב"ז קונטרס ללשונות הרמב"ם סי' ר"ב וע"ע מה שהאריך בזה בת' דבר אברהם סי' כ"ד כ"ה

מ"י כלי גללים וכלי אדמה שהשרשים יכולין לצאת בהן אינם מכשירים את הזרעים, ע' מל"מ פ"ב ה"ט מה' בכורים

שם מלאהו עפר עד שפתו הרי הוא כטבלא שאין לה לזביז, כה"ג במשנה מקואות פ"ד מ"ג. וע"ש בתפא"י סי' כ"ב ובמשנ"א דפרקין לעיל מ"ט

בר"ב ד"ה עציץ נקוב. שאין המים מכשירין כשהן במחובר כו', ע' במשנ"א מקואות פ"א מ"א ושם במכשירין פ"א מ"א ומ"ג.