אור הישר (טהרות) רלב

משום דאין שומר ע"ג שומר ע"כ, והנה לפ"ד הר"ש יש לקליפת אגוזים העליונה דין אחד עם הנץ של רמון דבשניהם הם שומר עג"ש, וכן פירש"י להדיא בחולין קי"ח ע"ב וז"ל והנץ שומר אחר ע"ג הפיטמא כמו שיש על אגוזים שומר ענ"ש ע"ש, ולפ"ז איכא למידק ברש"י ברכות ל"ו ע"ב שכ' וז"ל אע"ג דקיי"ל בהעור והרוטב שומרים מצטרפין כו' ה"מ קליפת האגוז והרמון אבל הנץ שומר ע"ג שומר הוא ואין מצטרף כו' ע"ש, הרי דאינו מחלק באגוז בין קליפה לקליפה רק מחלק בין קליפת האגוז לנץ, זולת אם נימא דדברי הר"ש הוא פירוש על משנתנו וגם על פירש"י לחלק בין קליפה לקליפה ועדיין צ"ע

בר"ב ד"ה החיצונה. ואין הלכה כר' יהודא, ע' בתוי"ט ובמש"כ בזה בחידושי לחולין קי"ט ע"ב

מ"ה המחתך לבשל אע"פ שלא מירק אינו חבור לכבוש ולשלוק ולהניח על השלחן חבור, ע' משנ"א טבו"י פ"א מ"א ושם רפ"ג ושם בכלים פכ"ח מ"ח

שם האגוזים והשקדים חבור עד שירסס, ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' ע"ד

מ"ו ביצה מגולגלת עד שינוס, ע' במשנ"א דפרקין מ"ד

שם ושלוקה עד שירסס, ע' במפרשי המשנה לעיל בפרקין מ"ה

שם עצם שיש בו מוח חבור עד שירסס, ע' בר"ב ותוי"ט דריש מכילתין

שם שלל הכובסין והבגד שהיא תפור בכלאים חבור עד שיתחיל להתיר, הנה לעיל במס' פרה פי"ב מ"ט כתב הר"ש דלהכי מייתי בשבת מ"ח ע"ב ברייתא דשלל כובסים והוה מצי לאתויי ממשנה דפרה שם אלא ברייתא ניחא ליה לאתויי משום דקתני עד שיתחיל להתיר וכ"כ התוס' בשבת שם ע"ש, והוא פלא, דאי רק משום תיבות עד שיתחיל להתיר הי"ל להביא ממשנתנו דעוקצין דקתני הכי בהדיא ומדוע הביא מברייתא

ועו"ק לפמש"כ התוס' בסוטה כ"ה ע"ב דלהכי גבי ידות הכלים אין מטבילין אלא עד מקום מדה כדאמרינן בחולין ע"ג ע"א, משום דאין עומדים לקצץ ע"ש, משמע דבדבר העומד להתפרד בטלה חבורן ונחשבין כמפורקין. והלא הכא עומדים ודאי להתפרק ואפ"ה כל כמה דלא נתפרדו נחשבים כמחוברים עד שיתחיל להתיר, ואף דבמקוואות פ"י מ"ה כן בסוגיא דחולין שם משמע דהוא רק דעת ר"מ ולפ"ז כל דברי התוס' בסוטה מוסבים אליבא דר"מ, אבל גם הכא סתם משנה היא ור"מ היא וצ"ע כעת, ואחז"ר בעמדי בלימוד המשנה בעיון יותר