אור הישר (טהרות) כג

שם חזר ועשה מהן כלי חזרו לטומאתן הישנה, ע' תפא"י פי"ג סי' כ"ג. שם רשב"ג אומר לא לכל טומאה אלא לטומאת הנפש, ע' בתפא"י לקמן פי"ד סי' ע"ג ובמשנ"א טהרות פ"ג מ"ה ובתפא"י שם ובתוי"ט שם פ"ט מ"ז

בתוי"ט ועוד דכלי מתכות איידי דדמיהן יקרים חייס עלייהו טפי ושייך למיגזר בהן שמא לא יקבנו בכדי טהרתו, ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' מ"א ובמל"מ פי"ב ה"ב מה' כלים

מ"ב כל כלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו טמא חוץ מן הדלת ומן הנגר ומן המנעול והפותח שתחת הציר והציר והקורה והצינור שנעשו לקרקע, ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' צ"ד ובנובי"ת חי"ד סי' ק"ט וע"ע במיוחסות סי' רכ"ז ובתוי"ט לקמן בפרקין מ"ו ובבועז פי"ד סי' א' ובתוס' חדשים אהלות פ"ו מ"ב ובמלאכ"ש מקואות פ"ה מ"ה ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"י הט"ו מה' כלים

בר"ב ד"ה שנעשו לקרקע להשתמש בקרקע וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ואינו מקבל טומאה, וע' לקמן פי"ד מ"ב ובמשנ"א שם ובתפא"י לקמן פ"כ מ"ו ובנגעים פי"א סי' פ"ו ובפרה בבועז פ"ג סי' ד'

מ"ג העושה כלים מן העשת ומן החררה ומן הסובב של גלגל, ומן הטסין ומן הצפויין מכני כלים ומאוגני כלים כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' מ"ב

שם ר' יוחנן בן נורי אומר אף מן הקצוצות, ע' במשנ"א לקמן פי"ג מ"ה

שם מן המסמרות ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין, ע' משנה אחרונה לקמן פי"ב מ"ד

בר"ב ד"ה טמאין. טמאים הכלים הנעשים מהם דחיישינן שמא מכלים טמאים באו וחזרו לטומאתן הישנה, ע' במשנ"א טהרות פ"ד מי"א בסופו

מ"ד ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור אם רוב מן הטמא טמא ואם רוב מן הטהור טהור מחצה למחצה טמא כו', וכה"נ במתניתין דמכשירין פ"ב מ"ג, ולכאורה מ"ש מהא דאמרינן בחולין כ"ח ע"ב חלקו לשנים והן שוין שניהן טמאין לפי שאי אפשר לצמצם, והכא חזינן דיש מציאות של מחצה למחצה, ודוחק לאמר דמשנתינו אתיא כריה"ג דס"ל אפשר לצמצם, די"ל כדאמר רב כהנא בבכורות י"ז ע"ב שאני כלי חרס הואיל ויש בו גומות, כן לא דמי תנור שנחלק, לדבר שהוא בידו לכתחילה להתיכן יחד, דבזה אפשר לצמצם שיהא מחצה למחצה.