אור הישר (טהרות) רכו

שם אמר רשב"ג מעשה באשה אחת שבאת לפני אבא אמרה לו נכנסו ידי לאויר כלי חרש כו', ע' דורות הראשונים ח"ב פ"ד

מ"ב כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות, ע' תוס' שבת י"ד ע"א ד"ה תנא הראשון ובחגיגה כ"ד ע"ב ד"ה דתנן ובחולין ל"ד ע"א ד"ה מצינו ובר"ש לעיל פ"ב מ"ד

שם היד מטמא את חברתה ד"ר יהושע וחכ"א אין שני עושה שני כו', ע' שבת י"ד ע"א תוד"ה תנא השני ובמשנ"א לעיל פ"ב מ"ד ד"ה ולפניו

שם אמר להם והלא כתבי הקדש שניים מטמאין את הידים כו', ע' בתוי"ט טהרות פ"ב מ"ב ד"ה ואוכל שני ובפרה פ"י מ"ג ובמפרשי המשנה כלים פט"ו מ"ו

שם אמרו לו אין דנין ד"ת מד"ס ולא ד"ס מד"ת ולא ד"ס מד"ס, ע' טהרות פ"ח מ"ז ובא"ר שם ובתפא"י אהלות פ"ב סי' מ' ובת' כנסת יחזקאל סי' מ"א ובבאר יצחק חאה"ע סי' ט"ז וע"ע בת' הרא"ש כלל נ"ד סי' א' ובת' מקום שמואל סי' פ"ב ובת' חמדת שלמה חא"ח סי' ל"ה ובמשך חכמה פ' שפטים בפסוק לא תסור

מ"ג רצועות תפילין עם התפילין מטמאות את הידים רש"א רצועות תפילין אינן מטמאות את הידים, ודוקא ברצועות פליג ר"ש ובנוגע לתפילין גופה ע' שבת ע"ט ע"ב וע"ע במשנה מקואות פ"י מ"ג ובמשנ"א שם

מ"ד גליון שבספר שמלמעלן ושמלמטן שבתחלה ושבסוף מטמאין את הידים ר"י אומר שבסוף אינו מטמא עד שיעשה לו עמוד, והנה התוס' בערכין ד"ו ע"א ד"ה יגוד כ' דיש ליזהר כשכותבין ס"ת או תפילין וגררו מקום השם שאין לכתוב במקומו ע"ש, הלא דאע"ג דהשם נגרר מ"מ אין לכתוב על מקומו ובע"כ שכל המקום גם שלמטה ממנו נתקדש, אמנם אין זה ענין לכאן. דהתם הכוונה דכתיבת השם מקדש את מקומו מעבר לעבר במפולש, אבל אין וה שייכות לצדדי הקלף מן הכתב דלמעלה ולמטה וע' בנובי"ת חי"ד סי' קע"ג, אבל אכתי יש מקום עיון קצת לכאורה עפ"מ דהקלף צריך עיבוד לשמה, ואי הזמנה מילתא היא הרי נתקדש כל הקלף ע"י העיבוד ומה מקום לר' יהודא דמשנתנו לחלוק על סוף הדף וע' במג"א סי' מ"ב סק"ו, ואפשר דקדושת העיבוד מועיל רק לכתוב עליו ס"ת אולם המקום שלא נכתב עליו לא אלים קדושתיה, והא ראיה דקמבע"ל בשבת קט"ז ע"א על הגליונין אי מצילין אותן מן הדליקה, הרי דעכ"פ לא אהני להו קדושת העיבוד להצילן מהפסד וה"ה לענין טומאת ידים.