אור הישר (טהרות) רכא

מ"ד לגין שהוא טבול יום ומלאוהו מן החבית מעשר טבל אם אמר ה"ז תרומת מעשר משתחשך ה"ז תרומת מעשר, והנה בעמק יהושע סי' ט' חקר אהא דתנן בביצה ל"ו ע"ב לא מקדשין ולא מקדישין ביו"ט כו', אם עשה כן מעיו"ט ע"מ שיחול ביו"ט אם יש בה משום שבות או לא ע"ש, וכבר הקדימו בכעין זה בת' הגרע"א סי' קנ"ט ע"ש, אולם בעמ"י שם פשיט מהא דמשנתנו דקאמר דאם אמר ה"ז תרומת מעשר לכשתחשך דבריו קיימין וז"ל אלמא אע"ג דאסור להפריש תרומות ומעשרות ביו"ט או בשבת אפ"ה מותר להתנות שתהא חלה ההפרשה בשבת ע"כ. ולע"ד אינני רואה שום ראיה דאפ"ל דהכא בחול איירי, ואי משום דמסיק במשנה אם אמר ה"ז עירוב לא אמר כלום, ומזה הבין דבערב שבת או יו"ט איירי, הרי כ' הרמב"ם בפיה"מ וז"ל ואם יזדמן שיהיה המעשה ההיא יום ששי אומר כי הלגין הזה כשחוזר תרומה משתחשך הוא עירוב כו' ע"ש, הלא בהדיא דהרמב"ם הבין דרישא איירי בחול

ולע"ד טפי הי"ל להביא ראייתו דוקא מסיפא דמשנתנו דאם אמר ה"ז עירוב לא אמר כלום. וקאמר עלה רבא בעירובין ל"ו זאת אומרת סוף היום קונה עירוב דאס"ד תחילת היום קונה עירוב אמאי לא אמר כלום ע"ש, והשתא לפי חקירת הגאון בעל עמ"י י"ל דמשו"ה לא אמר כלום משום דאסור להתנות מע"ש לשבת ואפשר דאפילו התנה אינו מועיל גם בדיעבד כדחקר הגרע"א ז"ל, כן מתירוצו דר"פ דקאמר בעירובין שם טעמא משום דבעינן סעודה הראויה מבעו"י וליכא ע"ש, ולפ"ד הגאונים הנ"ל דאפשר דאיכא בזה משום שבות או דגם עצם הקנין אינו מועיל מע"ש לשבת, א"כ תיפ"ל דעצם ההפרשה לא תפשה, ובע"כ דכמו רבא כן ר"פ תרווייהו ס"ל דמועיל קניינו מע"ש לשבת ואין בזה גם איסור לכתחילה, רק או משום דסוף היום קונה עירוב או משום דבעינן סעודה הראויה מבעו"י וליכא, וע"ע בחזון נחום למכשירין פ"ב מ"י

מ"ה בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו נט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חזרו לאמר אף המפרש והיוצא בשיירא, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רמ"ו

שם ר"ש שזורי אומר אף המסוכן, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ר"נ

בר"ב ד"ה המסוכן חולה הנוטה למות ע"כ, והוא מפי' הר"ש, וכן בכתובות נ"ה ע"א פירש"י גוסס, והרשב"ם בב"ב קמ"ו ע"ב פי' קרוב למיתה, אבל בגיטין ס"ה סוף ע"ב פירש"י חולה, ויל"ד דנ"מ הוא בין חולה לגוסס, דרוב חולים לחיים ורוב גוססים למיתה כדאמרינן בגיטין כ"ח ע"א, וע' ברש"י חולין ע"ה ע"ב.