אור הישר (טהרות) ריט

עמו כו', והק' במשנ"א הלא מדברי ר' יוסי מוכח דס"ל לת"ק דאפילו אינו נקלף עמו ואמאי הא בעינן בריש פרקין דוקא עולה עמו ע"ש, ול"נ דל"ד כלל דהתם איירי באוכל שנפרס ומעורה מקצת והוא כמו ככר שפורסין ממנו להמוציא דמייתי מיניה הרא"ש בפ"ו דברכות סי' י"ט ע"ש, הרי דאם היה נפרס לגמרי והטבו"י היה נוגע בהפרוסה האם היתה שייכת הנגיעה אל הככר, רק משום שהיה מעורה במקצת משו"ה דיינינן על פרוסה כזו להיות כמוה, וס"ל לר"מ דנחשבת כמחובר אם אוחז בגדול וקטן עולה עמו ור"י סבר אם אוחז בקטן כו', משא"כ הכא דהחוט של ביצה עם התבשיל כשהוא נקרם הרי הם גוש אחד והאילפס מחברם יחד עם הקרימה, ומה שייך בזה לאמור דאוחז באחד והשני עולה עמו, ואין נ"מ רק אם החבור הוא מבפנים או מבחוץ לדעת ת"ק

מ"ד עיסה שנדמעה או שנתחמצה בשאור של תרומה אינה נפסלת בטבו"י ר' יוסי ור"ש פוסלין, ע' משנ"א לעיל פ"ב ריש מ"ג ושם סוף מ"ו ובמלאכ"ש שם

שם עיסה שהוכשרה במשקה ונילושה במי פירות ונגע בהן טבו"י ר"א בן יהודא איש ברתותא אומר משום ר' יהושע פסל את כולה רע"א משמו לא פסל אלא מקום מגעו, ע' לעיל פ"ב סמ"ד ובא"ר שם ובתוי"ט ומשנ"א טהרות פ"ח מ"ח ובמשנ"א שם פ"ט סמ"ב ולעיל פ"ב מ"ג ד"ה ושאר ובפרקין ריש מ"ב ובאור שמח פ"ו הי"ב מה' בכורים ובשעה"מ פ"ו מה' ברכות

בר"ב ד"ה לא פסל. והלכה כר"ע, ע' תוי"ט לקמן מ"ה

מ"ה ירק של חולין שבשלו בשמן של תרומה ונגע בו טבו"י ר"א בן יהודא איש ברתותא אומר משום ר' יהושע פסל כולה רע"א משמו לא פסל אלא מקום מנעו, ע' במלאכ"ש אהלות פ"ג מ"ה

מ"ו טהור שנגס מן האוכל ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה טהור כו', ע' חזון נחום מכשירין רפ"ב

שם היה אוכל זיתים פצועים ותמרים רטובות כל שהוא רוצה למוץ את גרעינתו ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה טמא כו', ע' במשנ"א מכשירין פ"ו מ"ה ושם במקואות פ"ח מ"ה ובאור שמח פ"ז ה"ב מה' שאר אה"ט

שם רמ"א אלו ואלו טמאין בטבו"י שמשקין של טמא מכשירין לרצונו ושלא לרצונו וחכ"א אין טבו"י טמא, ע' תוי"ט ומשנ"א מכשירין פ"א מ"א ושם פ"ו מ"ו ובאור שמח פט"ו ה"א מטומאת אוכלין. מ"א