אור הישר (טהרות) רב

שם ואת שבאבן טהורים ברמב"ם שם הלשון ושעל האבן אינן כתלושין וע"ש בראב"ד וכ"מ

מ"ו ר' יוסי אומר אף לתוך המים בכי יותן מפני שהוא מתכוין שיצאו עם הצואה, עמש"כ בזה בתוי"ט ובא"ר, ואפ"ל נמי עפמש"כ התוס' בכריתות ט"ו ע"ב ד"ה היוצאין ממנו וז"ל כיון שהוא עצמו דוחקו להוציא מהם המים אחשבינהו, וע' במשנ"א לעיל פ"ד מ"ב

מ"ז ואם ניער בכי יותן, ע' במשנ"א דפרקין לעיל מ"ב ד"ה העושה צפור וע"ע לעיל שם פ"א מ"ב ובמפרשי המשנה לקמן פ"ו מ"ג ובמלאכ"ש ספ"ו

מ"ח קסיא של שלחנות והשיפא של לבנים אינן בכי יותן ואם נער בכי יותן, ע' במשנה הקודמת ובמש"כ שם במשנ"א וע"ע מה שהאריכו בזה מפרשי הרמב"ם פי"ג הי"א מטו"א וע"ע בתוי"ט כלים פט"ז מ"ו

מ"ט כל הנצוק טהור כו', ע' במפרשי המשנה טהרות פ"ח מ"ט ובבועז מקואות פ"ג סי' ב' ובמשנ"א לעיל פ"ד מ"ב ד"ה עמד תחת הצנור וע"ע ידים פ"ד מ"ז ובמפרשים שם

מ"י המערה מחם לחם ומצונן לצונן ומחם לצונן טהור. ע' בתוי"ט במשנה הקודמת

בר"ב ד"ה מצונן לחם שהענן העולה מן החם כמשקה הוא חשוב, ע' בתוי"ט כאן ולקמן מי"א ובמשנ"א לעיל רפ"ג

מי"א האשה שהיו ידיה טהורות ומניסה בקדרה טמאה אם הזיעו ידיה טמאות כו', ע' בת' הריב"ש סי' רנ"ה ובמפרשי המשנה עוקצין פ"ב רמ"ו. פרק ששי

מ"א המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהם טל אינם בכי יותן אם נתכוין לכך ה"ז בכ"י, ע' במשנ"א לעיל פ"א מ"א ושם ספ"ה.