אור הישר (טהרות) קעה

בר"ב ד"ה שאין לו. והא דתניא בתו"כ אך מעין ובור מקוה מים מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים אסמכתא בעלמא היא, ע' במשנ"א לעיל פ"א סוף מ"ז

בתוי"ט ד"ה שיש לו, ובכלי עצמו לא שרי לטבול דבעינן מקוה דומיא דמעין שהוא בקרקע כו', ע' בתוי"ט לקמן רפ"ה

מ"ד ר"א אומר רביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה ושלשה לוגין על פני המים וחכ"א בין בתחלה בין בסוף שיעורו שלשה לוגין הנה במשנ"א הכא הסביר פלוגתייהו דר"א סבר דכולו שאוב פסול מדאורייתא ורביעית הוי שיעור מקוה למחטין וצנוריות כו'. ועמש"כ הוא עוד לקמן מ"ז בד"ה אם יש וע"ע בתפא"י שם סי' מ"ט ובח"ס חי"ד סי' ר"ט וע"ע במיוחסות סי' ר"ל ובמשנ"א לקמן פ"ג מ"א ובפ"ח מ"א וע"ע אור זרוע ח"א סי' של"ד

מ"ה מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאין מים כשרין עד שלא הגיעו לגומא השלישית כשר ואם לאו פסול, וכ' התוי"ט בשם הרא"ש דמשנה זו ס"ל כשיטת הסוברים דכולו שאוב פסול מדאורייתא כו' ע"ש. וא"כ לפמש"כ במשנ"א דמשנה הקודמת דר"א סבר דכולו שאוב פסול מדאורייתא וחכמים סברי דמדאורייתא כשרה רק גזירת חכמים הוא ע"ש, א"כ אתי משנה זו כר"א נגד החכמים דפליגי עליה. והוא דלא כהלכתא דהלכה כחכמים לגבי ר"א כדכ' הר"ב לעיל מ"ד, זולת אם נפרש פסול דמשנתנו דהוא פסול מדרבנן, אולם כ"ז הוא רק לשיטת הרא"ש אבל הרמב"ם בלא"ה דמפרש פסול דמשנתנו שהוא מדרבנן, לפי שיטתו רפ"ד מה' מקואות דכולו שאוב כשר מה"ת ופסולו רק מד"ס, וע' בבועז לקמן רפ"ג וספ"ו ובמשנ"א שם ריש מ"י וע"ע באור זרוע ח"א סי' של"ה

מ"ו המסנק את הטיט לצדדין וכ' הר"ש המאסף את הטיט לצד המקוה מלשון סונקין אותן בצדי המזבח בפ"ב דתמיד ע"כ, אולם בערוך פי' כמו הכא כן התם דהוא מלשון ממלא וכ"כ הראב"ד בפירושו לתמיד שם רפ"ב והאריך בזה ע"ש וע"ע באור זרוע ח"א סי' של"ו

שם היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין פסול כו', ע' במשנ"א לקמן פ"ד מ"ב ופ"ז מ"ו

בתוי"ט ד"ה פסול. אבל אם היו בו ארבעים סאה אין כל מים שאובים שבעולם פוסלים אותו אפילו לדסברי דכולו שאוב פסול מן התורה כו', ע' בתוס' חדשים פ"ו מ"ח ד"ה מביא.