אור הישר (טהרות) קסה

שם אע"פ שאמר יודע אני שלא נטמאו ידיו ידיו טמאות שהידים עסקניות, ע' זבים פ"ה מי"ב ובמפרשים שם

מ"ט האשה שנכנסה להוציא פת לעני ויצאת ומצאתו עומד בצד ככרות של תרומה וכן האשה שיצאת ומצאת את חברתה חותה גחלים תחת קדרה של תרומה ר"ע מטמא וחכמים מטהרין, ויל"ד מדוע הזכירו בסיפא ענין חתיית הגחלים. ולא תני כמו ברישא גבי עני, ומצאת את חברתה עומדת בצד קדרה של תרומה, ולכן נראה דברישא אשמעינן רבותא דאע"פ שמצאתו עומד בלי שום פעולה אפ"ה מטמא ר"ע. ובסיפא הרבותא דאע"ג דמצאה חברתה חותה גחלים תחת הקדרה הרי שתתעניין עם הבשול מ"מ מטהרי רבנן

שם אמר ר"א בן פילא וכי מפני מה ר"ע מטמא וחכמים מטהרין מפני שהנשים גרגרניות הן שהיא חשודה לגלות את הקדרה של חברתה לידע מה היא מבשלת, הנה הגר"א ז"ל מוחק תיבות וחכמים מטהרין בדברי ר"א ב"פ ע"ש, ולולא דבריו זיל היה נלע"ד דר"א ב"פ הוסיף ביאור וטעם למחלקותן דר"ע וחכמים, וקאמר דר"ע מטמא אפילו בקדרה מכוסה מפני שחשודה גם לגלות, וחכמים מטהרין אע"פ שהוא מגולה, וס"ל דמ"מ לא נגעה כמו בעני העומד בצד הככרות. פרק שמיני

מ"א הדר עם עם הארץ בחצר ושכח כלים בחצר אפילו חביות מוקפות צ"פ או תנור מוקף צ"פ הרי אלו טמאין כו', ע' תוס' חגיגה י"ט ע"ב ד"ה בגדי ע"ה

בר"ב ד"ה ר' יהודא מטהר בתנור משום דאי אפשר להסיטו דסתמו מחובר קצת ש שעושין לו טפלה לחברו בארץ, ע' במשנ"א אהלות פי"ב מ"א

מ"ב המפקיד כלים אצל עם הארץ טמאים טמא מת כו', ע' במשנה דלקמן בפרקין מ"ה ובתפא"י שם ובכלים פ"ט סי' כ"ה

שם ר' יוסי אומר אם מסר לו תיבה מלאה בגדים בזמן שהיא רוצצת טמאין מדרסו אם אינה רוצצת טמאין מדף. הנה ר' יוסי משתמש בלשון רוצצת ג"כ בפרקין לקמן מ"ח.