אור הישר (טהרות) קסג

שם המוסר מפתחו לע"ה הבית טהור שלא מסר לו אלא שמירת המפתח, בתוספתא מסיק עלה ור"ש מטמא וע' ירושלמי קידושין פ"א ה"ד ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בתפא"י לקמן פ"ח סי' י"א

מ"ב המניח ע"ה בתוך ביתו ער ומצאו ער ישן ומצאו ישן ער ומצאו ישן הבית טהור, ע' לקמן בפרקין מ"ט ובתפא"י שם סי' נו"ן ובפ"ח סי' כ'

שם ישן ונמצא ער הבית טמא. ע' בבועז לקמן מ"ו סי' וי"ו ובפ"ח סי' ח'

מ"ג המניח אומנים בתוך ביתו הבית טמא דר"מ וחכ"א אין טמא אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידם וליגע הנה לטעמייהו אזלי כמו במשנה הקודמת גבי ישן ומצאו ער. דר"מ מתחשב עם אפשרות הנגיעה לכלי או לאוכלין ע"י כסא או סולם ולהכי מטמא כל אשר בבית, וחכמים לא חשו רק עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידם וליגע. וממקום שאין יכולין לפשוט את ידם וליגע. דינם כמו הפנימיות לגבי החיצונות דריש פרקין. וע' בבועז פ"ח סי' ח' ובתפא"י פ"י סי' ג'

מ"ד אשת חבר שהניחה לאשת ע"ה טוחנת בתוך ביתה פסקה הרחים הבית טמא לא פסקה הרחים אין טמא אלא עד מקום שהיא יכולה לפשוט את ידה וליגע כו', והנה לדידן דאית לן רחיים שאינן צריכין לגלגול ידה התמידית רק כח ראשון של המגלגל ואח"כ תתגלגל מעצמה ע"י זרם החשמלי וכדומה א"כ אין נ"מ בזה ואפילו לא פסקה הרחים נחשבת כפסקה והבית טמא

ומה שהביא הר"ש הא דתניא בתוספתא אשתו של ע"ה טוחנת עם אשתו של חבר בזמן שהיא טמאה כו', ע' בתוס' גיטין ס"א סוף ע"ב ובחולין ד"ו ע"ב ובמה שהארכתי בחידושי שם

מ"ה המניח ע"ה בתוך ביתו לשמרו בזמן שהוא רואה את הנכנסין ואת היוצאין האוכלים והמשקים וכלי חרס הפתוחים טמאים, ע' תפא"י לקמן פ"ח סי' ח' ובבועז שם סי' ג'

שם אבל המשכבות והמושבות וכ"ח המוקפין צ"פ טהורין. ע' במשנ"א פרה פ"י מ"א ולעיל פ"ה מ"ז ובתפא"י דפרקין מ"ב סי' יו"ד ובבועז לקמן סי' וי"ו.