אור הישר (טהרות) קנג

מ"ח וחולין שנעשו על נב קדש הרי אלו כחולין ראב"צ אומר הרי אלו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד, הנה משנה זו הובאה בירושלמי ברכות פ"ח ה"ג ובבכורים פ"ב ה"א ובחגיגה פ"ב ה"ה, ובכה"מ בלשון תמן תנינן, ועפ"ז תמוה מה דבחולין ל"ה ע"ב גריס בזה דתניא, ובחגיגה ד"כ ע"א דבגמרא הגרסא דתנן הגיה על הגליון דצ"ל דתניא, וע"ע במשנ"א דפרקין סוף מ"ו ובחידושי מהרי"ח מ"ז ובתפא"י לעיל פ"א סי' סמ"ך. פרק שלישי

מ"א הרוטב והגריסים והחלב בזמן שהן משקה טופח הרי אלו תחלה קרשו הרי אלו שניים, ע' תוס' פסחים י"ד ע"ב ד"ה אפילו ובתוי"ט לעיל ספ"א ובפ"ב מ"א ד"ה חזר לקדירה ובח"ס חא"ח סי' מ"ה ובחי"ד סי' של"ז ובמשנ"א לעיל ספ"א ובתפא"י שם מ"ד סי' ל"ח ובבועז פרה פ"ט סי' ט' ובמשנ"א זבים פ"ה מ"י ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ז ה"ה מטו"א

בר"ב ד"ה חזרו ונמוחו. ופרחה טומאתו כשנשתנו, ע' במשנ"א עוקצין פ"ג מי"א

מ"ב ר"מ אומר השמן תחלה לעולם וחכ"א אף הדבש ר"ש שזורי אומר אף היין, ע' תוס' פסחים י"ד ע"ב ד"ה אפילו ובמנחות ל"א ע"א ד"ה אימא ובמש"כ בחידושי שם

שם וגוש של זיתים שנפל לתנור והוסק כביצה מכוון טהור יותר מכביצה טמא כו' אם היו פרודין אפילו הן סאה טהור. ע' במשנ"א פ"א מ"ה ד"ה ואין לפרש ובפ"ט מ"ב ד"ה אין טמא ובפ"י מ"ה ד"ה נפלו ממנו ושם בטבו"י פ"ב מ"ג

מ"ג טמא מת שסחט זיתים וענבים, הנה ברמב"ם פ"ט ה"ב מטו"א הוסיף בזה תיבת שהוכשרו, וע' בצל"ח לפסחים ל"ג ע"ב מה שתמה על דבריו

בר"ב ד"ה יותר מכביצה, דאין משקה הנבלע באוכל מקבל טומאה עמו, ע' בתוס' רע"ק הכא ולקמן פ"י מ"ה ובמשנ"א שם

מ"ד כביצה אוכלין שהניחן בחמה ונתמעטו וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ כזית פגול וכזית נותר כזית חלב הרי אלו טהורים כו', ע' ראב"ן סי' ח' ובמה שהארכתי בחידושי למנחות נ"ד ע"ב.