אור הישר (טהרות) קנא

בתוי"ט ד"ה נושכות. פי' הר"ב דבוקות וכ"כ הר"ש ובמשנה דלקמן מייתי תוספתא ואיזהו הנושך התולש ממנו כל שהוא ע"כ, וכן הביא תוספתא זו במס' חלה פ"ב מ"ד

מ"ח מקרצת שהיתה תחילה והשיך לה אחרות כולן תחלה כו', וכ' הרמב"ם בפיה"מ וז"ל הדבור פה באוכלין של תרומה כו', ויל"ד הלא גם במשנה הקודמת מפרש בתרומה כמו בפיה"מ כן בספ"ו מטו"א, וכן מוכח הלשון בשתי המשניות דקתני בתרווייהו כולן שלישיות, דלשון זה נופל רק על תרומה, ומדוע דייק על משנתנו זו דוקא דדבור זה הוא באוכלין של תרומה. וע"ע בא"ר לקמן רפ"ג

מ"ט ככרות הקדש שבתוך גומותיהם מים מקודשים נטמאת אחת מהן בשרץ כולן טמאות בתרומה מטמא שנים ופוסל אחד כו', ע' ירושלמי חגיגה פ"ג ה"ב ובשירי קרבן שם. פרק שני

מ"א האשה שהיתה כובשת ירק בקדרה כו', ע' בחזון נחום לעוקצין רפ"ב

שם אע"פ שיש בו כביצה הוא טמא והכל טהור, ע' כפתור ופרח פי"ז

שם אם יש בו כביצה הכל טמא אין בו כביצה הוא טמא והכל טהור. הנה מהכא מוכח בהדיא כשיטת רש"י בפסחים ל"ג ע"ב דטומאת אוכלין לקבלה הוא בכל שהו ולטמא אחרים בכביצה. דאילו לשיטת התוס' שם הלא גם קבלת טומאתו איננה בפחות מכביצה, וע' בר"ש אהלות פי"ג מ"ה ובמש"כ בחידושי שם ובמל"מ רפ"ד מה' טומאת אוכלין ובשעה"מ פ"ו ה"א מה' ברכות

בתוי"ט ד"ה חזר. דלמשקים אין שיעור כדתנן ברפ"ג כו', וע"ע בתוי"ט מקואות פ"א מ"א ובמשנ"א עוקצין פ"ב מ"ד

מ"ב ר' יהושע אומר אוכל אוכל ראשון ואוכל שני שני שלישי שני לקדש ולא שני לתרומה בחולין שנעשו לטהרת תרומה. הנה בסוטה ד"ל ע"א דייק מזה על טהרת תרומה אין על טהרת הקדש לא אלמא קסבר אין שני עושה שלישי בחולין. ומשו"ה קחשיב לה רב התם בין כולהו דס"ל הכי ע"ש, ואע"ג דכל הראשונים החליטו דכל מקום שאמרו בש"ס כולהו ס"ל הו"ל שיטה ולית הלכתא כשיטה, וע' תוס' ב"מ ס"ט ע"א ובתשובת הנשיא הובא בתמים דעים להראב"ד