אור הישר (טהרות) קנ

בר"ב ד"ה נבלת עוף טמא. והכשר מים או שאר משקין ואח"כ תגע בשרץ, ע' בתוי"ט ובחזון נחום לעוקצין פ"ג סמ"ט

בר"ב ד"ה ואין שחיטתה מטהרתה באכילה לב"נ כו' לא טהרה שחיטתה באכילה עד שתמות כו', ע' מה שתמה בתוס' רע"ק ונשאר בצ"ע ומש"כ בזה במשך חכמה פ' נח בפסוק אך בשר בנפשו

מ"ד ובבהמה העור והרוטב כו', מצטרפין לטמא טו"א אבל לא טומאת נבלות, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ט'

שם כיוצא בו השוחט בהמה טמאה לנכרי והיא מפרכסת מטמאה טו"א אבל לא טומאת נבלות, ע' בת' הרשב"א סי' תקכ"ט ובפלתי סי' ל"ג סק"ב ובפר"ח יו"ד סי' כ' סק"ה

מ"ה האוכל שנטמא באב הטומאה ושנטמא בולד הטומאה מצטרפין זה עם זה לטמא כקל שבשניהם כיצד כחצי ביצה אוכל ראשון וכחצי ביצה אוכל שני שבללן זה בזה שני כו', הנה היא היא משנתנו דמעילה י"ז ע"ב, ורק הכא דבטהרות קיימינן דהוא המקור לכן מבאר יותר בהא דמסיק כיצד כו', (ועפ"ז יל"ד קצת על המסורת הש"ס בזבחים ל"א ע"א דעל אותה משנה גופה חלק בשני ציונים נפרדים ע"ש) אכן עכ"פ הוא ע"פ הכלל דא"ר יהושע במעילה שם ע"א כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין כו' וע' ברמב"ם פ"ד הי"א י"ב מטו"א, וא"כ איכא למידק קצת על מסדר המשנה מדוע לא הביא הכא במקור הדברים האי כללא דר' יהושע ליסוד, ואפשר משום דהתם משמש כלל זה לענינים שונים, וע' במשנ"א כלים פכ"ז מ"ח ושם בעוקצין פ"ב מ"ג

מ"ו כביצה אוכל שני וכביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה שני חלקן זה שלישי וזה שלישי כו', וקשה למאי איצטריך למיתני הא הלא כבר ידעינן מהמשנה הקודמת, דכמו שאם היו בבלילת האוכלין של ראשון ושל שני בכל אחד כביצה אמרינן דהוא ראשון משום דגם בראשון איכא שיעורא. ממילא אם בדרך זה היו שני ושלישי הויין בלילתן שני, וכמ"כ בחלוקתן דהתם הויין שני צריכות להיות הכא שלישי וצ"ע כעת

מ"ז מקרצות נושכות זו בזו וככרים נושכים זה בזה כו', ע' משנ"א דפרקין לקמן ריש מ"ח ובבועז לקמן פ"ג סי' ד' וע"ע במשנ"א טבו"י פ"א מ"א ובעוקצין פ"ג מ"ג וע"ע בר"ש לקמן פ"ח מ"ח וע"ע במפרשי המשנה טבו"י פ"ב מ"ה.