אור הישר (טהרות) טו

לו נתיצה אין לו טומאה כו' וכן פי' נמי הר"ב לעיל פ"ה מי"א וע"ש בתוי"ט ובמשנה אחרונה

מ"ג שלש אבנים שעשאן שתי כירים נטמאת אחת מן החיצונה האמצעית המשמשת את הטמאה טמאה המשמשת הטהורה טהורה ניטלה הטהורה הוחלטה האמצעית לטומאה ע' בתפארת ישראל שילהי פרקין ובבועז שם סי' ו'

מ"ד שתי אבנים שעשאם כירה ונטמאו סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן כו', וכ' בתוי"ט ואלו האבנים כולן ממורחין בטיט כמו שקדם בראש הפרק כו' ע"כ, ואין להקשות הלא במשנה הקודמת קתני מירחה בטיט כו', ולא יספיק להו מה שהקדים בראש הפרק, די"ל דהתם קאי רק על הבבא הפרטית דהחזירה טהורה, דהיה מקום לאמר שם כיון דכולה פרקין איירי במירחה בטיט גם בבא זו איירי הכי, משו"ה היה מוכרח התנא בזה להורות דהאי החזירה הוא בלא טיט דוקא אבל אם מירחה בטיט מקבלת טומאה משיסיקנה כו', ולפ"ז אדרבה מהתם ראיה גמורה לדברי התוי"ט. פרק שביעי

מ"א הקלתות של בעלי הבתים שנפחתה פחות משלשה טפחים טמאה שהוא מסיק מלמטן וקדירה בשלה מלמעלן כו'. ע' מה שהאריך בביאור מפרשי משנתנו בס' חזון איש לכלים ריש סי' ט' וע"ע בדורות הראשונים ח"א כרך ג' פי"ט

מ"ב דכון שיש בו בית קבול קדרות טהור משום כירה וטמא משום כלי קבול הצדדין שלו הנוגע בהם אינו טמא משים כירה הרחב שלו ר"מ מטהר ור"י מטמא. וכ' הר"ב הרחב שלו הוא כותל הכירה עצמה כו', וע' במשנה אחרונה לקמן פ"ח מ"ח

מ"ג כירה שנחלקה לארכה טהורה ולרחבה טמאה כו'. ע' תוי"ט לקמן פי"ב מ"ו. שם חצר הכירה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות מטמאה במגע ובאויר פחותה מכאן מטמאה במגע ואינה מטמאה באויר כו', ע' תוי"ט לעיל פ"ה מ"ג ובאור שמח פט"ז הי"ב מה' כלים

מ"ד היתה מופרשת מן הכירה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות מטמא במגע ובאויר כו'. ע' במשנה אחרונה לעיל פ"ה מ"ג.