אור הישר (טהרות) קמח

שם והבגד שהוא תפור בכלאים חבור לטומאה כו', וכ' הר"ש דבריש במה טומנין מ"ח ע"ב מייתי ברייתא דקתני בה חבור עד שיתחיל להתיר והוה מצי לאתויי התם ממתניתין אלא ברייתא ניחא ליה לאתויי משום דקתני עד שיתחיל להתיר, וכ"כ התוס' בשבת שם, וע' עוקצין פ"ב מ"ו ובמש"כ בחידושי שם וע"ע במשנ"א טהרות פ"א סמ"ח ובכלים פ"ד מי"ז ופכ"ח מ"ז ופכ"ט מ"ב ובת' חות יאיר סי' קמ"ג

מ"י הכל כשרים להזות חוץ מטומטום ואנדרוגינוס והאשה, ע' לעיל פ"ה מ"ד ובמפרשים שם ובתוי"ט פ"ג סוף מ"ז ובבועז שם סי' ו'

והנה אע"ג דבערכין ד"ג ע"א אמרינן דהכל דמשנתנו אתא לרבויי ערל שמתו אחיו מחמת מילה דהזאתו כשרה מ"מ לא תני ליה התנא בהדיא משום דלא דמי לאינך דהני דחשיב במשנה כשרים לכתחילה והזאת ערל כשרה רק בדיעבד כדא"ר אלעזר ערל שהזה, וכה"ג לשון הברייתא ביבמות ע"ב ע"ב

מי"א טבל את האזוב ביום והזה ביום כשר ביום והזה בלילה בלילה והזה ביום פסול, ע' בת' מקום שמואל ס"ס ל"ט

שם אבל הוא עצמו טובל בלילה ומזה ביום, ע' במפרשים ובגבורת ארי ליומא י"ד ע"א ד"ה למזה ומזין.