אור הישר (טהרות) קמו

מ"א האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש וטובל כו', וכ' הר"ש אע"ג דכתיב ולקח אזוב וטבל במים לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה כדאיתא פ' לולב הגזול דל"ז ע"כ, וכן נמשכו אחריו כל מפרשי המשנה. ולכאורה הרי שם דחי הש"ס שאני התם כיון דחבריה כגופיה דמי, ולפ"ז הרי אינו תלוי בכלל הדין דלקיחה ע"י ד"א, די"ל דה"נ הכוונה של הר"ש לקיחה ע"י ד"א כשהוא מחובר, אמנם גם שם בלתי מובן, מאי ראיה מייתי התם ממשנתנו, הא מחלקותו בצדו כדמסיק הכא במשנה גופה ר' יהודא ור"ש אומרים כשם שהזייה באזוב כך טבילה באזוב, הרי ס"ל לר"י ור"ש בהדיא דלקיחה ע"י ד"א ל"ש לקיחה ואע"ג דחבריה, ולפ"ז הי"ל לאמור בסוכה שם כתנאי או לימא כתנאי. זולת אם נימא דבזה גופה אשמעינן בש"ס דהלכה כת"ק נגד ר"י ור"ש וצע"ק. וע"ע ח"ס חי"ד סי' קי"ח

מ"ב צלוחית שפיה צר טובל ומעלה כדרכו ר' יהודא אומר הזייה ראשונה, ע' במשנ"א לעיל פ"ט מ"א סוף ד"ה שתי הזיות

שם מזין על האדם ועל הכלים ואפילו הן מאה, ע' בהתוה"מ פ' ויקרא סי' רי"ז וע"ע בר"ש טהרות פ"ב מ"ה

בר"ב ד"ה שלא יספג, דכתיב וטבל ולא מספג, ע' בהתוה"מ ויקרא סי' רט"ז

מ"ג נתכוין להזות על דבר שהוא מקבל טומאה והזה על דבר שאינו מקבל טומאה אם יש באזוב לא ישנה כו', הנה הראב"ד בפ"י ה"ח מה' פרה השיג קשה על הרמב"ם, ובכ"מ שם כתב דאפשר הי"ל להרמב"ם נוסחא אחרת בתוספתא ע"ש, ובמלאכ"ש כ' דאיכא ג"כ נוסחאות שונות במשנה גופה ע"ש, ואנכי הרואה דבגמרא גופה ביומא י"ד ע"א שנו משנתנו שלא כסדרה שהיא לפנינו ע"ש, וממילא הרמב"ם והראב"ד כל אחד הבין בה לפי גרסתו ובזה ניחא נמי מה שהרמב"ם שינה שם צורת משנתנו ע"ש

מ"ד המזה מחלון של רבים ונכנס למקדש ונמצאו המים פסולין פטור, וכ' הר"ב דהוי כספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור ופי' הרמב"ם הטעם דטמא זה אנוס הוא כו', ע' תוי"ט ובאור שמח פט"ו ה"ח מה' פרה ובמה שהאריך בזה הגאון בעל ושב הכהן בהקדמתו לספרו שאלת הכהנים תורה

שם מפני שאמרו מי חטאת שעשו מצותן אין מטמאין, ע' בתפא"י לעיל פ"ו סי' י"ח ובבועז מקואות פ"א סי' א'.