אור הישר (טהרות) קמה
Ohr Hayashar Tahorot 145 · אור הישר (טהרות) · free full Hebrew text
Open in the reader →מ"ו כל הטעון ביאת מים בין מד"ת בין מד"ס מטמא את מי חטאת ואת אפר חטאת ואת המזה מי חטאת במגע ובמשא, עמש"כ הגר"א ז"ל בא"ר לעיל פ"י מ"ו ד"ה של חטאת ובמשנ"א שם מ"א ומ"ב וע"ע בת' הרשב"א ח"א סי' ל"ב וסי' תקפ"ג
מ"ז כל אזוב שיש לו שם לווי פסול אזוב זה כשר כו', כה"ג במשנה נגעים פי"ד מ"ו, והנה בר"ש הקשה על לשון אזוב זה אטו קמן קאי כו' ע"ש, וע' מה שהארכתי בזה בחידושי לחולין ס"ב ע"ב וגם לזה כתבתי שם יישוב נכון בס"ד
מ"ח לקטו לחטאת כמלקט לאוכלין דר"מ ר' יהודא ור' יוסי ור"ש אומרים כמלקט לעצים וכ' בתוספות ר"ע הרמ"ע מפאנו בשו"ת סי' פ"ה הביא שנשאל אמאי לא תנא בקיצור וחכ"א וכו' והשיב לו מיום שעמדתי על דעתי אני שונה בה דברי ר"מ ור' יהודא, ור' יוסי ור"ש כו' ובדוכתי טובא ה"ג ע"ש ותמוה לי איך אפשר להוציא כן מכח דקדוק זה הלא הברייתא דחולין דף י"ד הלוקח יין מבין הכותים דברי ר"מ ור' יהודא ור' יוסי ור"ש אוסרים והתם ליכא לפרושי דברי ר"מ ור' יהודא דהא הש"ס פריך שם דר"י אדר"י וכן כפל הגרע"א ז"ל תמיהתו זו בתשובה ס"ס קפ"א עכ"ד, ולע"ד בלתי מובן הלא לפי תירוצו דהגרע"א תתחזק יותר קושית השואל עכ"פ גבי הלוקח יין דמוכרחים אנו להעמיד דעת ר' יהודא עם דעתם דר' יוסי ור"ש אמאי לא תנא התם וחכמים אוסרין, ועוד אף אם נימא דבמשנה דלוקח יין ההכרח הוא להעמיד דעת ר' יהודא עם דעתם דר' יוסי ור"ש האם בשביל זה מוכרחים אנו גם גבי מחלקותן באוזב לאוקים דעת ר' יהודא עם דעת חבריו הנ"ל. הרי אפשר דמשנתנו דפרה מתאים יותר דעת ר' יהודא עם דעתיה דר"מ, והאחרון הכביד דגבי הלוקח יין גופיה אמרינן בעירובין ל"ז ע"א עולא זוזי זוזי קתני דברי ר"מ ור' יהודא ר' יוסי ור"ש אוסרין, והשתא אף אם יש התקשרות למחלקותם דהלוקח יין עם משנתנו דפרה, אבל עכ"פ לפי דעת עולא שפיר יש מקום לגרסת הרמ"ע במשנתנו דהכא ובכל אופן הי"ל להגרע"א ז"ל להזכיר ע"פ מה שדחה בשתי ידים גרסת הרמ"ע דעת עולא בעירובין. ואפשר דלזה כיוון הרמ"ע ז"ל במש"כ דאשכחן כה"ג דמחולקין זוגי זוגי דכוונתו להא דעירובין ולכתובות ע"א ע"א ע"ש, וע"ע בבועז דפרקין לעיל סי' ז' ובאור שמח פי"א ה"ז מה' פרה ושם פ"ח ה"ב מה' לולב
מ"ט ר' יוסי אומר מצות אזוב שלשה קלחים ובהם שלשה גבעולים ושיריו שנים וגרדומיו כל שהוא, ע' תוס' סוכה י"ג סוף ע"א ובמה שהארכתי בחידושי למנחות ל"ה ע"ב. וע"ע במשנ"א ובבועז לאהלות רפי"ג ולכלים פי"א סי' ט' ופי"ט סי' ה'.