אור הישר (טהרות) קמד

בר"ב ד"ה או נחש. אף הנחש פוסל מפני שהוא מקיא ע' בתוי"ט לעיל פ"ט סוף מ"ג

מ"ב כל הספק טהור לתרומה טהור לחטאת כו', ע' במשנ"א לעיל פ"ה מ"ג ופ"ט מ"א

שם הרפפות טהורות לקדש ולתרומה ולחטאת ר"א אומר הרעדות טמאות לחטאת, ע' אור שמח פי"ד ח"ט מה' פרה

מ"ג דבלה של תרומה שנפלה לתוך מי חטאת ונטלה ואכלה אם יש בה כביצה בין טמאה בין טהורה המים טמאין כו', ע' בתוי"ט דפרקין מ"ז ושם בבועז סי' כ"א

בר"ב ד"ה והאוכלה חייב מיתה דנטמא במי חטאת בשעה שאוכלה כו', ע' בתוי"ט ותוס' חדשים לעיל פ"י מ"ז

מ"ד לאחר ביאתו מטמא את הקדש ופוסל את התרומה דר"מ וחכ"א פוסל בקדש ובתרומה כו', ע' בר"ב ותוי"ט לעיל פ"ח מ"ז ובנגעים פי"ד מ"ג ובכלים פ"א מ"ה ובסוף מס' זבים ובמשנ"א טבו"י פ"ב מ"ה

מ"ה כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש ופוסל את התרומה ומותר בחולין ובמעשר דר"מ כו'. הנה משנה זו ס"ל דאין שני עושה שלישי בחולין, והרמב"ם דפסק הכי בפי"א ה"ב מאה"ט הוא משום סתמא דהש"ס בחולין ל"ג ע"א ובברכות נ"ב ע"ב ס"ל הכי. וכ"ה אוקימתא דרב מרי בריה דר"כ בסוטה ד"ל ע"ב, דאילו לרב שם ע"א, הא קאמר דר"מ דמשנתינו ור' יוסי ור' יהושע ור' אלעזר ור"א כולהו ס"ל דאין שני עושה שלישי בחולין, וכללא הוא אצל הראשונים ז"ל דכ"מ שאמרו בש"ס בלשון זה הו"ל שיטה ואין הלכה כשיטה, וע' ברי"ף ובעה"מ ומלחמות בפ"ק דסוכה ובתוס' ב"מ ס"ט ע"א ובתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ד. והארכתי בפרט זה בחידושי למנחות נ"ז ע"ב ולחולין קכ"ד ע"ב וע"ע בתוס' חגיגה כ"א ע"א ובזבחים צ"ח ע"ב ד"ה טבו"י ובריש טהרות פ"א מ"ג ובמפרשי המשנה זבים ספ"ה ובמשנ"א כלים פכ"ה מ"ג ושם בטבו"י פ"ב סמ"ב

שם לאחר ביאתו מותר בכולן, ע' בבועז לעיל פ"ה סי' ד' ובחזון נחום למס' טבו"י פ"ב סוף מ"א.