אור הישר (טהרות) קמ

בתוי"ט ד"ה יזה שתי הזיות. וקסבר אין בילה כו', ע' במשנ"א נגעים פי"א מ"ב ד"ה מחצה למחצה ובת' באר יצחק חא"ח סי' י"ב

מ"ב ר"ש וראב"י אומרים הדירה והכנה שבתבואה כשרים כו', וכ' הרמב"ם בפיה"מ וז"ל ואין הלכה כר"ש ולא כראב"י עכ"ל, ויל"ד הלא שניהם דבר אחד אמרו ולמה חלקם ולא אמר דאין הלכה כמותם ונראה בכוונתו דאע"ג דמשנת ראב"י קב ונקי ואיהו קאי בשיטת ר"ש אפ"ה אין הלכה כן, אולם במשנ"א הק' הא קיי"ל משנת ראב"י קו"נ ומדוע אין הלכה כן ונשאר בצ"ע, ולדידי ספי איכא למידק בזה ע"ד הכ"מ בפ"ה ה"ט ממחו"כ שכ' דלהכי לא חש הרמב"ם לדברי ראב"י משום שלא נשנה במשנה ע"ש. והכא חזינן דאע"ג שנשנה במשנה לא חש להאי כללא וכ"כ הרמב"ם בפיה"מ למדות ספ"א דאין הלכה כראב"י ע"ש

ולעד"נ כסמך לדעת הרמב"ם דהאי כללא לאו אליבא דכו"ע הוא מהא דעירובין סיב ע"ב דא"ל אביי לרב יוסף קיי"ל משנת ראב"י קו"נ וא"ר יהודא א"ש הלכה כראב"י מהו לאורויי במקום רבו כו', והשתא קשה מיניה וביה אם האי כללא הוא אליבא דכו"ע מדוע צריך שמואל לאמר הלכה כראב"י ורב הונא אמר התם מנהג כראב"י ור' יוחנן אמר נהגו העם כראב"י ע"ש, ועמש"כ בחידושי לעירובין שם ולחולין י"ח ע"א ול בכורות כ"ג ע"א

מ"ג שתת מהן בהמה או חיה פסולין ע' תרומת הדשן סי' ר"ס

שם כל העופות פוסלין חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת, ע' פסחים י"ח ע"א בתוד"ה בטלו ובנובי"ת חי"ד סי' קמ"ג ובמפרשי המשנה לקמן פי"ט מ"א

שם כל השרצים אינם פוסלין חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת כו'. ע' רש"י חולין ד"ט ע"ב ד"ה אם יכולה ובביאור הגר"א לאו"ח סי' ק"ס סק"ט

שם ר"א אומר אף העכבר, ע' ברכי יוסף חא"ח סי' תס"ו סק"א

מ"ד החושב על מי חטאת לשתות ר"א אומר פסול ר' יהושע אומר כשיטה וכ' בתפא"י דס"ל דכל עוד שלא עשה מעשה לא הסיח דעתו דחושב שמא מימלך ע"כ, ולעד"נ בטעמא דר' יהושע עפ"מ ששנינו בכלים ספכ"ה שהמעשה מבטל מיד המעשה ומיד מחשבה ומחשבה אינה מבטלת לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה ע"ש, והנה שמירת מי חטאת הוא ענין מחשבה ושלא יסיח דעתו ממחשבה זו. ובשלמא אם הטה את החבית אז פועלת מעשה זו להוציא ממחשבת השמירה, אבל אם רק חשב לשתות הלא מחשבה אינה מוציאה מיד מחשבה.