אור הישר (טהרות) קלח

מ"ו אין כלי חרש מטמא חבירו אלא משקה, ומפרש הר"ב אבל מטמא הוא משקין כו', ויל"ד קצת מדוע לא פירש הר"ב הכי במשנה הקודמת דתנן נמי אלא משקה כדהכא, והיה מספיק הביאור לשתי המשניות ביחד, וע"ע במשנ"א כלים פ"ח מ"ד

מ"ז כל הפוסל את התרומה מטמא את המשקין להיות תחילה לטמא אחד ולפסול אחד חוץ מטבו"י, ע' תוס' זבחים צ"ט ריש ע"ב ובאו"ז ח"א סי' ע"ג ובתפא"י טהרות פ"י סי' י"ב ובבועז שם סי' ח', והנה בר"ש הביא לשון התוספתא קדירה שהיא מלאה משקין טהורין ותורמסין טמאים פחות מכביצה נתונין לתוכה נתפחו ונעשו כביצה הרי זה אומר טמאני וטמאתיו והוכיח במל"מ רפ"ד מטו"א דתוספתא זו ס"ל כדעת התוס' בפסחים ל"ג ע"ב דאוכל פחות מכביצה אינו מקבל טומאה דאילו לדעת הרמב"ם ורש"י שם דמקבל טומאה בכל שהו לא שייך לאמר טמאני וטמאתיו דהא קודם התפוח היה טמא אלא שלא היה מטמא ע"ש, אמנם לפ"מ שהביא המגיה במל"מ שם דלכו"ע פחות מכביצה מקבל טומאה מדרבנן י"ל דהתוספתא איירי גם בטומאות דרבנן ובפסחים שם מחלוקת רש"י ותוס' הוא בטומאה דאורייתא

והנה המגיה במל"מ שם כ' דנראה מדברי הרשב"א בחידושיו לחולין קי"ח דס"ל פחות מכביצה אינו מקבל טומאה אפילו מדרבנן והיא סברא מחודשת עכ"ל, ואנן קא חזינן דסברא זו אינה מחודשת כלל ולאו מכללא איתמר אלא בפירוש כתבו הרמב"ן והרשב"א בחידושיהם לשבת צ"א דפחות מכביצה אוכלין אינן מקבלין טומאה לא מד"ת ולא מד"ס, וע' שעה"מ פ"ו ה"א מה' ברכות ובנועם ירושלמי תרומות פ"ב וע"ע בתוי"ט חגיגה פ"ב מ"ו ובתפא"י טהרות רפ"ג ובמלאכ"ש טבו"י פ"ב מ"ה

בר"ב ד"ה כל הפוסל את התרומה כגון ידים שניות עושות משקים תחילה לטמא חולין כו', ע' תוי"ט ידים פ"ב מ"ב ובמשנ"א שם רפ"א ושם מ"ב ד"ה ולא יתן ובתפא"י שם פ"ג סי' ו'

מ"ח כל הימים כמקוה שנאמר ולמקוה המים קרא ימים דר"מ ר"י אומר הים הגדול כמקוה כו', ע' במפרשי המשנה מקואות פ"ה מ"ד וע"ע בראב"ן סי' כ"ח ובתוס' אנשי שם ריש מקואות ובתפא"י כלים פי"ז סי' ק"ג

שם ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין, ע' בבועז דפרקין לקמן סי' ו'.