אור הישר (טהרות) קלו

מ"ח המצניע את החבית שלא תשבר או שכפאה על פיה ע"מ לנגבה למלאות בה כשר, ע' בתפא"י במשנה הקודמת סי מ"ד

שם להוליך בה את הקדוש פסול, ע' בתוי"ט דפרקין לקמן מי"ב ד"ה הפורץ

בר"ב ד"ה בשעה שהוא זולף שהוא מזה כו' ע' בתוי"ט לעיל פ"ו מ"ג ד"ה יזלף

מ"ט מי שהיו מימיו על כתפו והורה הוראה והראה לאחרים את הדרך כו', ע' במראה הפנים לירושלמי ברכות פ"ב ה"ה

שם א"ר יהודא זה הכלל כל דבר שהוא משום מלאכה בין עמד בין לא עמד פסול דבר שאינו משום מלאכה עמד פסול ואם לא עמד כשר, ע' במשנ"א דפרקין לעיל מ"ו ד"ה ושלא לדרכו

מ"י המוסר מימיו לטמא פסולין ולטהור כשרין ר"א אומר אף לטמא כשרין אם לא עשו הבעלים מלאכה, ע' פ"ט הי"ז מה' פרה ובמשנ"א דפרקין לעיל סוף מ"א ובבועז פ"ו סי' א'

מי"א ר' יוסי אומר אף בשני קדושין כשר אם התנו ביניהן, ע' במלאכ"ש ובמשנ"א שילהי פרקין

בר"ב ד"ה בב' קדושין פסול שפסל כל אחד מימיו במה שסייע לחבירו ע"כ. ואין זה ענין להא דאמרינן בשבת צ"א לענין כמה דברים דמסייע אין בו ממש, דהתם הכוונה אף דהמסייע עשה בזה מלאכה אכן אנן מתחשבין רק עם הפועל העיקרי ולא עם המסייע, משא"כ הכא דכל עיקר הפסול היא המלאכה והמסייע בע"כ דעביד מלאכה, ומכש"כ לפ"ד הראב"ד דהוא משום היסח הדעת ובשעת סיועו בהכרח שהסיח אז דעתו מן המילוי

מי"ב האוכל על מנת לקצות כשר, וכ' הר"ש דע"י האכילה מתחזק לפעולת המילוי כו' ע"כ, כה"ג לעיל מ"ט וע"ש בתוי"ט ומלאכ"ש. וה"נ אמרינן בתענית י"א ע"ב אין ת"ח רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים וע' תוס' ב"ק ע"ב ריש ע"א.