אור הישר (טהרות) קלד

ע"כ, הנה מלשון זה משמע דהאי אל כלי אתא למעט ההמשכה מן המעין, אולם בספרי דריש האי אל כלי לרבות כל הכלים ולא כמו בסוטה שהוא דוקא בכלי חרס ע"ש, ואפשר דתרווייהו שמעינן מהאי קרא. פרק שביעי

מ"א יחיד שמלא חמש חביות לקדשן חמשה קידושין ונמלך לקדשן קדוש אחד אין כשר אלא אחרון כו', ע' במשנ"א דפרקין סוף מ"ב וריש מ"ג ובבועז לעיל פ"ו סי' א' ובפרקין סי' ג'

מ"ב הממלא לו ולאחר או שמלא לשנים כאחת שניהן פסולין שהמלאכה פוסלת במלוי בין לו בין לאחר ע' מלאכת שלמה בפרקין לקמן מ"ד

מ"ג המקדש באחת ידו ועושה מלאכה באחת ידו אם לו פסול, וכ' הר"ב דשמא המלאכה קדמה לקדוש ונפסלו המים ע"כ, והנה לשיטות הראשונים שנחלקו בספיקא דאורייתא לחומרא אם החומרא הוא מה"ת או מדרבנן, גם פסול זה דמשנתנו הוא בפלוגתא, כיון דכל פסולו הוא מטעם ספק שמא המלאכה קדמה, וא"כ להרמב"ם והראב"ד פסולו הוא רק מדרבנן, ולהרמב"ן והרשב"א הוא מדאורייתא. וע' מה שהאריכו בפרט זה בפר"ח ליו"ד סי' ק"י ובש"ש שמעתא א'

ואכתי איכא למידק בשלמא לשיטת הרמב"ם בפ"ז ה"ב מה' פרה דעצם המלאכה היא הגורמת את הפסול ניחא מה דספק זה גרם לפסול משא"כ לשיטת הראב"ד שם ובכ"מ דכל ענין המלאכה הוא מצד היסח הדעת והכא בע"כ לא אסח דעתיה לגמרי מן הקדוש דהא עסוק הוא בו בידו האחת, ולפי שיטתו צריך להוסיף ולאמר דס"ל דגם דעת משותף פוסלת בקדוש מי חטאת וצ"ע

מ"ד קדש לי ואקדש לך הראשון כשר מלא לי ואמלא לך האחרון כשר כו', ע' מה שהאריך בביאור משנתנו בכ"מ פ"ח ה"ו מה' פרה, וכל דבריו בנוים ע"פ האוקימתא בבכורות כ"ט ע"א וס"פ האיש מקדש וע"ש בחידושי הרשב"א ובמקנה ובת' משיב דבר ח"ב סי' ק"ח

שם מלא לי ואקדש לך שניהם פסולים, ע' בבועז דפרקין לקמן סי' ה'

מ"ה הממלא לו ולחטאת ממלא את שלו תחלה וקושרו באסל ואח"כ ממלא את של חטאת כו', ע' בבועז דפרקין לקמן סי' ה'.