אור הישר (טהרות) קלב

שם אפילו בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה, ע' בת' באר יצחק חח"מ סי' ה' ובמלאכת שלמה לקמן רפ"ו וע"ע במפרשי המשנה עוקצין ספ"ב

שם ובספינה מקדשין בה, ע' בחידושי מהרי"ח ידים פ"א מ"ב

שם אין מצילין בצמיד פתיל אלא כלים, ע' בבועז כלים פ"י סי' ד'

בר"ב ד"ה מחץ. כלי גדול של חרס ובקצה האחד ממנו עשוי כדמות בית יד והוא שולי המחץ, ע' בר"ב ידים פ"א מ"ב ובתפא"י שם סי' ט'

מ"ו ביצת היוצרים כשרה ר' יוסי פוסל, ע' תשב"ץ ח"א סי' קכ"א

מ"ז השוקת שבסלע אין ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה כו', כה"ג במשנה מקואות פ"ד מ"ה וע' בתוי"ט אהלות פ"ה ריש מ"ו ובמשנ"א שם פי"ב מ"א בד"ה ומה שנלע"ד ובח"ס חי"ד סי' קצ"ח ושם סי' ר"ה וע"ע במפרשי המשנה מקואות פ"ד מ"ה ובידים פ"א מ"ב

שם היתה כלי וחברה בסיד ממלאין בה ומקדשין בה כו', ע' ירושלמי ע"ז פ"ג ה"ו

שם ניקבה מלמטן ופקקה בסמרטוט המים שבתוכה פוסלין כוי, ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קמ"ב

מ"ח שתי שקתות שבאבן אחת קדש אחת מהם המים שבשניה אינן מקודשין היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד כו', ע' חגיגה כ"א ע"ב תוד"ה כעוביה ובת' אבקת רוכל סוף סי' נו"ן ובר"ב ותוי"ט לקמן פ"ו ריש מ"ג

שם היו נקובות זו לזו כשפוה"נ או שהיו המים צפין על גביהן אפילו כקליפת השום וקדש את אחת מהן המים שבשניה מקודשין. ע' במשנ"א מקואות פ"ו מ"ב ובתפא"י שם סי' ע"ה וע"ע בר"ש טהרות ספ"ח

מ"ט שתי אבנים שהקיפן ועשאן שוקת וכן שתי עריבות וכן השוקת שנחלקה המים שביניהם אינן מקודשין, והק' בבועז מדוע לא תני פסולין ע"ש, אולם לפמש"כ הגר"א ז"ל בא"ר לק"מ דאי הוה תני פסולין הוה משמע פסולין להזאה. ובאמת להזאה בלא"ה פסולין משום דמתערבין עם המים שביניהן וכל ענין קדושה המוזכר במשנה הוא שתהיה עליהן דין חטאת פסולין ולטמא כמו חטאת ע"ש.