אור הישר (טהרות) יג

מה שהרמב"ם הביא בכלל המעשה הלא בתור פוסק לא הי"ל רק להביא דעתו דמקבל טומאה. אולם אם היה עוד מקום להסתפק אולי פליגי רבנן אר"ג תקשה האיך נטה דעתו לדעת היחיד נגד הרבים, לכן הביא דכלל הב"ד אמרו דמקבל טומאה. וע' במלאכת שלמה

מ"ה מוסף התנור של בעלי בתים טהור ושל נחתומין טמא מפני שהוא סומך עליו את השפוד, וכ' הר"ב שרגילים לצלות בו בשר והוי דבר צורך לתנור ורחמנא אמר וטמאים יהיו לכם לכל שבצרכיכם, ע' מה שהארכתי בזה בחידושי לעדיות פ"ז מ"ח

שם כיוצא בו מוסף היורה של שולקי זיתים טמא ושל צבעים טהור. ע' בר"ש פרה פי"ב מ"ב

מ"ו תנור שנתן בו עפר עד חציו מעפר ולמטן מטמא במגע כו', ע' לקמן פ"ט מ"ג ובתפא"י שם סי' ל"ג

שם נתנו ע"פ הבור או ע"פ הדות ונתן שם אבן ר' יהודה אומר אם מסיק מלמטן והוא נסוק מלמעלן טמא וחכ"א הואיל והוסק מ"מ טמא, ע' דורות הראשונים ח"א כרך ג' פי"ט

מ"ז תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו חולקו לשלשה וגורר את הטפלה עד שיהא בארץ רמ"א א"צ לגרור את הטפלה ולא עד שיהא בארץ אלא ממעטו מבפנים ארבעה טפחים כו', ע' ראב"ד לתו"כ שמיני פרק יוד ובמלאכת שלמה לעיל בפרקין מ"א

שם חלקו לשנים אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור כו', ע' במשנה אחרונה לקמן פ"ז מ"ג ובפי"ב מ"ו ובתפא"י שם

מ"ח חתכו חוליות לרחבו פחות מארבעה טפחים טהור מרחו בטיט מקבל טומאה משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין כו', ע' תוס' ב"מ נ"ט סוף ע"א

בר"ש וזפת וגפרית שעוה ושמרים בצק וגללים וכל דבר שאין עושין בו תנורים טהור כללו של דבר דבר שאין עושין. ממנו תנורים אינו מחבר את הסדקין כו', וע' בר"ש לעיל פ"ג מ"ד.